קבענו הבוקר ישיבה בקפה הלל ברמת בית הכרם (ירושלים).
באיזה שהוא שלב פנה אלינו אחד העובדים וביקש שנעבור לדלפק המיועד לעבודה. ואפילו לא גמרתי את התה שלי.
הוא אמר לנו שהשולחנות מיועדים לשתיה ואכילה ובכך שאנחנו מקיימים שם ישיבת עבודה, אנחנו תופסים מקום ללקוחות אחרים.
ואכן, יש שם דלפק צר עם שרפרפים גבוהים שהוא "עמדת מחשבים נישאים". בלתי נוח עבור שני אנשים שצריכים לעבוד ביחד.
בסוף התפשרנו על ישיבה ליד שולחן קטן יותר.
אחר כך ראינו שגם את זאת שישבה במקום שבו ישבנו, ביקשו להזיז. היא ישבה וערכה ספר.
המסקנה שלנו – לא לשבת בקפה הלל.
(התמונה צולמה מבחוץ והפכתי אותה כדי שהטקסט יהיה קריא)
אני ממליץ לך ולקוראיך על הגלידה האיטלקית שממול- אצל דודי וענבל. יש להם קפה מצוין (ויותר זול משל הלל).