אני קורא עכשיו את בודהיזם* ופסקה אחת גרמה לי להתעכב עליה ולחשוב על נקודות המבט המערבית שנדמית לנו כנקודת המבט האפשרית היחידה.
זכויות
רבות דובר כאן על חובות, אך עד עכשיו לא נאמר דבר על זכויות. ססמאות כמו "הזכות לבחור", "הזכות לחיים" ו"הזכות למות" (בהקשר של המתת חסד) רווחות בשיח העכשווי, אולם במקורות הבודהיסטיים המוקדמים לא קיימת מילה מקבילה לזכויות במשמעות שיש לה במערב. המושג "זכות" הופיע במערב כתוצאה משילוב ייחודי של התפתחויות חברתיות, פוליטיות ואינטלקטואליות, שלא חזר על עצמו במקומות אחרים. מאז תקופת ההשכלה במאה השמונה-עשרה, עמד מושג הזכות במרכזו של השיח הפוליטי והלגאלי והוא סיפק גמישות לשונית שאיפשרה לבני-אדם לבטא את תביעתם לצדק. הגדרה אפשרית של זכות היא ככוח בר מימוש המוענק לאדם. אפשר להבין כוח כזה כחזקה, זכאות ורשות הניתנת לאדם לתבוע דבר מה מאחרים או לחילופין להגן על עצמו מפני תביעותיהם.
בשנים האחרונות יש ביקורת גוברת והולכת על שיח זכויות.
לי הזכירה הפיסקה הזאת משהו שכתבתי (עוד לפני שהתחלתי עם כל הבודהיזם הזה) – אל תנהגו בזהירות.
* בודהיזם – מאת דמיאן קוון – הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד
למה זה הזכיר לך את ״תנהגו באחריות״?
נ.ב.
זה יהיה נחמד, אם האתר שלך יודיע למגיבים שהתגובה התקבלה ומחכה לאישור. נכון לעכשיו הוא פשוט מוחק את הטקסט אחרי שלוחצים על ״התגובה שלי […]״
אכן, חושבני, שה"מודלים" המערביים, ביחוד בני ימינו, נגועים בעיוותים הנובעים ממניעים פוליטיים שונים, החל מהיסוד, הווה אומר – המושגים עצמם, וכלה בערכים עצמם, ובתפיסות החברתיות הכוללות…
בבודהיזם, מאיך שאני מכיר אותו, ואני עוסק בו באופן מעשי שנים רבות, עובדים בצורה שונה: עובדים על חידוד עז של המושגים (והתפיסות) ללא משוא פנים, ללא פוליטיקה… ובאופן שהוא מגמתי במוצהר (!)… אך המגמתיות היא בהגדרה לטובת השחרור מסבל של כל היצורים.
מדוע זו הגדרה מגמתית? מסיבות מעשיות: בלעדי הגדרות בכלל, או בלעדי הגדרות מוכוונות-מטרה, כנראה שקשה מאוד יהיה לפתח את אותו חופש מוחלט (כולל מההגדרות עצמן, אגב) עליו מכוון הבודהא.
ברכות