ברשימת השיחה של יסו"ד נשאלה השאלה
ולו את ברק, בעצם את – הילה, מה עלינו לעשות לדעתך?
זו בדיוק הבעיה שאני חושב שרובנו נמצאים בה.
אנחנו שומעים את ההבטחה של ברק ודורשים ממנו לקיים או חושבים שטובת העם והביטחון כך או אחרת.
אנחנו חושבים שצריך לסגור או לפתוח או להקל או להחמיר.
אנחנו טועים.
אנחנו לא פוליטיקאים. אנחנו לא יכולים באמת לשים את עצמנו בנעליים של פוליטיקאים.
בגלל זה, אנחנו לא יכולים להיות באמת ה GPS של הפוליטיקאים.
להיות GPS של פוליטיקאים זה בזבוז אנרגיה משווע.
לטבוע בפרטים של הפוליטיקה משכיח מאיתנו את הכיוון הכללי ומציף אותנו ואת העולם ברעש.
אנחנו יכולים וצריכים להיות אך ורק המגדלור שלהם.
להציב מטרה ברורה ומרוחקת ולהגיד להם – אנחנו רוצים שתגיעו לשם.
ובגלל שהם פוליטיקאים, הם יילכו בקו הכי פחות ישר והגיוני לנו.
ולנו אין אלא להזכיר להם את הכיוון הכללי.
משעמם להיות מגדלור.
למי שלא פוליטיקאים, ורוצים להשפיע, זאת הברירה השפויה היחידה.