חזרנו עכשיו מחופשה בת כמה ימים בחוף הבונים. אתמול, יום ראשון בערב, פתח באסם מקלדה את המסעדה שלו במיוחד לכבודנו. הנה הסיפור המלא.
לאחר ששני ערבים הדלקנו אש והכנו לעצמנו ארוחת ערב, רצינו שמישהו אחר יבשל בשבילנו והחלטנו לצאת למסעדה. הצעתי לנסוע ל"מקסים" בחיפה כי זה הימור בטוח. יודעים איפה זה נמצא ויודעים מה מקבלים. נסענו בכביש הישן לחיפה ובצומת בית אורן (כלא שש) אשתי הציעה למצוא דווקא מסעדה בדליית אל-כרמל. הפניתי את ההגה ימינה ועלינו. בדרך נזכרנו שפעם אכלנו במסעדה טובה. לא זכרנו את שמה אבל זכרנו איפה היא נמצאת. עברנו את עוספיה ובסוף הירידה שמחברת בין עוספיה ודלייה, בצד ימין, מצאנו את המסעדה שזכרנו.
מסעדת הכפר. שהיתה סגורה.
אשתי שאלה מישהו בחנות ליד שהצביע על מסעדת באסם במרחק מאה מטרים. נסענו לשם וגם היא היתה סגורה.
ראינו אור בפנים ואשתי ירדה לרחרח. חזרה אלינו ואמרה שזה בעל הבית והוא אמר שסגור אבל הוא יפתח לכבודנו את המסעדה.
מביך, אבל אם כבר הזמינו, שלא ניכנס?
נכנסנו.
באסם סיפר לנו שהתנועה הגדולה היא בימי שישי ושבת וביום ראשון כולם נחים. הוא ואשתו באו כדי להוסיף עציצים למסעדה. מסעדה חדשה. רק שלושה חודשים.
באסם לבש חולצה לבנה נקיה, הדליק את האורות והמזגן, שם גליונות נייר גדולים על השולחן מכוסה המפה הרקומה ואמר שיתחיל בסלטים ואחר כך נזמין את הבשר.
חששתי. מסעדה שהיתה סגורה כל היום. בטח נקבל סלטים מאתמול.
טעיתי.
חיכינו כמה זמן ואז התחילו להגיע לשולחן סלטים מבושלים וטריים שנקצצו ותובלו על המקום.
כמעט הכל מצויין. שמחתי לפגוש עלי כרוב ממולאים. כמו עלי גפן אבל עם טעם מיוחד. בלטו בהעדרם סלטים של אולמות חתונות. תירס במיונז וכאלה דברים, שבעלי מסעדות ערבים מגישים רק כדי שהשולחן ייראה מלא.
החומוס היה משובח. הפיתות חוממו (לא ציפיתי אחרת) אבל גם הן היו טובות.
אחר כך הגיע הבשר. לקח זמן כי באסם הדליק לכבודנו את גריל הפחמים. אני הזמנתי צלעות כבש שהיו משובחות (אכלתי כבר כמה צלעות כבש יבשושיות בחיים שלי). שישליק הכבש והפרגיות היו בסדר.
הצמחונים קיבלו אורז של מקלובה ותבשיל עדשים. שניהם משובחים ומלאי טעם.
הצ'יפס היה בינוני ומטה.
בין לבין, זכינו לשמוע את הסיפור של המסעדה. לבאסם יש תואר במינהל ומחשבים (אם אני זוכר נכון). עבד באיזו חברה גדולה ואחר היה בעל תפקיד במועצה המקומית. התחלף השילטון והוא מצא את עצמו בחוץ. כל הזמן הזה, אשתו, זהר, בישלה בבית לקייטרינג ואירועים.
כשלא היתה לו עבודה, הציעה לו אשתו לפתוח ביחד מסעדה, וכך עשו.
אחרי המבוכה הראשונה של ישיבה לבד במסעדה שפתחו במיוחד לכבודנו, נכנסנו לראש המתאים ונהננו מהאוכל הטעים ומהחברה של עצמנו ושל באסם.
מתי שהוא אמרתי שזה כמו סיפור שאנשים מספרים כשהם חוזרים מחו"ל. אחד הבנים אמר שפה זה באמת כמו חו"ל.
בסוף הארוחה קיבלנו למרפסת תה צמחים דרוזי מיוחד וטעים באמת.
אז אם אתם נמצאים באיזור הכרמל ורוצים לאכול אוכל דרוזי מקורי וטעים, חפשו את מסעדת באסם בעמק שבין עוספייה ודליית אל-כרמל. המסעדה של זהר ובאסם מקלדה.
וזכרו. ביום ראשון המסעדות בכל האיזור סגורות.
אני ממש מתרגשת מהכתבה שלך אדון חנן כהן .אני בחורה מדליה אל כרמל אני מכירה את האנשים האלה כמה שהם מיוחדים והייתי אצלהם במסעדה איזה אוכל מצוין … אני מעריכה לך את זה רואים ומבינים שזה יוצא לך מהלב אגב הרבה בריאות והצלחה ….
Pingback: Stuff and things » ארכיון » אסופת חדשות #34