הטרדה מאיימת – כדאי להכיר

בשבוע שעבר קיבלתי את האימייל הבא. אני מפרסם אותו כאן ברשות השולחת, ללא פרטים מזהים.

——————

שמי X. פעם היה לי בלוג בישראבלוג. אפילו הגבת אצלי פעם.

רציתי להתייעץ אתך, אם במקרה יש לך דקה של זמן פנוי. אני פשוט לא יודעת לאן לפנות ואולי תוכל לתת לי עצה טובה.

העניין הוא כזה: יש איזה מטורללת אחת שהתלבשה עליי והקימה לכבודי אתרי נאצה המוקדשים לי.

האתר הראשון עלה ביולי ומישהו הוריד אותו, אין לי מושג מי. הופיעו שם שמי המלא, כתובת מגוריי, שמו של בעלי, תמונתי (בנגטיב), שם החברה בה הבעל שלי שותף – וסיפורים עסיסיים אודות חיי המין המופקרים שלי, כביכול.

כרגע, כשלוחצים על הלינק הזה מגיעים להמון דפי ספאם. האתר הזה כאמור הורד, אבל הופיעו אחרים.

כמה ימים מאוחר יותר היא העלתה אתר נוסף, מעודן יותר ועוד אחד.

שים לב לטור הימני בדף השני. מופיעים כאן פרטים הקשורים לשמי, שם בעלי, מקום העבודה, שמות של חברות שלי.

חלפו עוד כמה ימים ועלה בלוג נאצה:

בבלוג הופיעו קישורים חיצוניים, למשל הפנייה לטקסט מודפס שלי.

בגלל החזרה האובססיבית על שמי וכל הקישורים, כל מי שחיפש אותי בגוגל הגיע לדפים האלו. היא זיהמה לי את הזהות.

מטרתה של המטורללת היתה להרחיק אותי מלהשתתף באתר מסויים, בו משתתפים חברים שלי ושלה. סיפור ארוך. ברגע שהפסקתי להגיב שם הדפים המזהמים ירדו מגוגל.. אני יכולה להגיע לשמה המלא. כרגע ידועים לי: הכינוי שלה, הודעות שלה בפורומים שונים, וכתובת הדוא"ל שלה. אין מה לדבר איתה באופן רציונלי.

הייתי במשטרת … הסמוכה למקום מגוריי מתוך כוונה להגיש תלונה. פארסה של ממש. היומנאי, עם כל האמפתיה – לא הבין על מה אני מדברת. אף חוקר לא רצה לדבר איתי, כולם התחמקו בתירוצים מעליבים יותר או פחות. עמדתי שם ליד הדלפק, מוקפת גברים, וניסתי להסביר בדמעות את הסיטואציה. ימים ארוכים שאני מנסה להשיג את צחי סגל מעבירות מחשב במחוז הצפון, והוא בלתי מושג. אני אפילו לא יודעת אם הוא ירצה לטפל בזה, על אחת כמה וכמה עכשיו, כשהדפים ירדו מגוגל.

אולי יש לך רעיון איך לטפל במקרה כזה של היטפלות והטרדה? כמובן שהיא מכחישה שזו היא, אבל אני מכירה את הנפשות הפועלות זמן רב ואין לי ספק שזו היא.

שאלתי היא מה עושים במקרה של גנבת זהות שכזו? חשוב לי שרזומה גוגל שלי ישאר נקי במיוחד בתקופה הזו, בה אני מתקדמת מבחינה מקצועית. לא רוצה שהיא תקלקל לי. מה עושים?
——————

עד כאן המכתב הראשון. לאחר שביקשתי ממנה לפרסם אותו היא הוסיפה.

——————

הנה עוד פרט – הבוקר נפגשתי לפגישת הכרות מקצועית עם מישהו שיכול לקדם אותי – והוא סיפר לי שגיגל אותי וקיבל את אתר הנאצה. הוא אמר שהקריאה באתר ההוא העלתה בו תמיהות לא מעטות, עד כדי כך ששקל לבטל את הפגישה.

אגב, כשהייתי במשטרה – אחד הקצינים שם, קשוח כזה, טיפוס רוטווילרי, ממש גער בי באופן לא נחמד על שמסרתי את פרטיי האישיים באינטרנט. הסברתי לו שלא מדובר בצ'טים, שכתבתי בשמי באתר גלוי ולגיטימי, כחלק מפעילותי המקצועית. הוא לא הבין את זה. מבחינתו השימוש באינטרנט צריך להיות תמיד מתוך דיסקרטיות מלאה. עד כדי כך עצום הפער בין ההוויה המשטרתית למציאות הטכנולוגית.

לא זוכרת אם כתבתי – אבל במיפלג עברות מחשב אמרו שכדי לטפל בתלונה כזו אני צריכה להתלונן שחדרו לי לתוך המחשב. לא מספיק להצביע על הטרדה, אחצון ואיומים בהפצת מידע מיני שיקרי ועסיסי.

——————

כתבתי לה בתשובה שמה שהיא חווה זו הטרדה מאיימת. שהיא לא צריכה את חסדי המשטרה כדי להפסיק את זה אלא לפנות לעורך דין כדי שיבקש מבית המשפט להוציא צו למניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד.

"מטרת חוק זה היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו"

למה אני כותב את זה כאן? למה אני מספר לכם את זה?

אני לא עורך דין. אבל איפה שהוא בין כל הבלוגים שאני קורא, באיזה בלוג נתקלתי במונח הזה וידעתי לשלוף אותו עבור אותה מ'.

אני מניח שרוב קוראי "וובסטר" מהווים בשביל אחרים סמכות ומקור מידע בענייני אינטרנט.

כדאי שגם אתם תכירו את המושג. ואם מישהו או מישהי פונים אליכם ומספרים לכם סיפור כזה של טירטור והטרדה באינטרנט, תסבירו להם שהחוק לצידם, שיש חוק למניעת הטרדה מאיימת ושיפנו לעורך דין.