כשעבדתי בשתיל, היתה לי פעם פגישת ייעוץ עם ארגון בנוגע לחלק מסויים באתר האינטרנט שלו.
קיימתי איתם שיחה כדי להגיע לאיפיון אתר אינטרנט במשפט אחד.
השיחה לא התקדמה והסתובבה סחור סחור. היתה להם כבר סקיצה מעוצבת יפה שממש לא התאימה למטרות שלהם או לצרכים של המבקרים בארגון.
בסוף התבררה האמת. הם קיבלו כסף מקרן כדי לעשות את החלק המסויים באתר, וכל עוד החלק הזה יראה רציני ומעוצב יפה, לא ממש חשוב להם אם הוא יענה על מטרות האתר או על צרכי המבקרים.
אמרתי "אחלה", ייעצתי להם לעשות כמה תיקונים קלים וזהו. וככה גם יצא החלק המסויים באתר.
מדי פעם אני נזכר במקרה הזה כשאני רואה אתרים שלא נוצרו באופן שעונה על מטרות הארגון/עסק או צרכי המשתמשים בו.
אני לא חושב שתמיד הסיבה היא תקציב או מיומנות של יוצרי האתר.
לפעמים, יש להם סיבות אחרות לעשות את הדברים כמו שהם עשויים.
אנשים מבחוץ לרוב לא יודעים את הסיבות האלה או אפילו לא יכולים להבין שקיימות סיבות פנימיות שאינן קשורות לתקציב או למיומנות.
הביקורת, נכונה ככל שתהיה, היה תמיד מבחוץ.
ולכן, כל מה שהיא יכולה זה לשדר את חוסר הנחת, אבל אין ביכולתה לגרום לשינוי.
זה מתסכל כי אנחנו רואים שמושקעים משאבים (לפעמים המון משאבים) בתוצר לקוי ואנחנו יודעים שהיה אפשר לעשות אחרת, טוב יותר.
זה מתסכל, אבל ככה זה.
אכן, מתסכל.