הייתרון הקוגניטיבי של פאוורפוינט

הבוקר בדרך לעבודה הרהרתי במצגת שמסתובבת ונשלחה אלי לבדיקה עבור "לא רלוונטי".

חשבתי לעצמי שכל הטקסט במצגת יכול היה להיכנס לדף אחד. אז למה לטרוח?

ואז נזכרתי במצגת משונה שראיתי לא מזמן (לא יכול למצוא אותה עכשיו)

מישהו לקחת את 95 התזות של הקלוטריין מניפסטו ופשוט חילק אותן ל 95 שקופיות.

טקסט שחור פשוט על רקע לבן.

ובאופן מאד מוזר, זה עבד.

ההפיכה של רשימה לסדרה של שקופיות הפך את הטקסט לקריא ומובן יותר.

ואז הבנתי שהחלק החשוב במצגות פאוורפוינט הוא הפרדת הטקסט לחלקים קטנים והוספת זמן בין כל שקופית.

הפיכת טקסט למצגת גורמת לטקסט להופיע על רשתית הקורא יותר זמן.

ובכך יש יותר סיכוי שהמשמעות של כל פיסת טקסט חדשה תיקלט אצל הקורא ותתווסף לטקסטים הקודמים.

ואז הבנתי שסגנון הכתיבה שלי מנסה לחקות את האופן שבו טקסט מוצג במצגות.

משפטים בודדים.

מופרדים

על ידי רווחים

לבנים.

יש טענות קשות על הפיכת כל טקסט לפאוורפוינט.

אני חושב שאם כל כך הרבה אנשים עושים את זה, כנראה שיש עבורם ייתרון בכך.

ועכשיו אני מבין למה.

(ועכשיו מתחיל חלק קצת טכני.)

בימים אלה אני עובד בפרוייקט הקמת אתר תמיכה לשירותי המחשוב של מכללת ספיר.

הרבה מחומרי התמיכה הומרו למצגות. בכוונה. משתמשים אמרו שהם מעדיפים את זה.

בנוסף לייתרון של חלוקת התוכן לחלקים קטנים, קיים גם הייתרון של הצגת התוכן על כל שטח המסך. בפתיחת המצגת מכוסה כל "מעטפת האתר" ומוצג רק התוכן של המצגת.

מבחינת ניהול תכני האתר, קיים חיסרון בהפרדת התוכן הטקסטואלי לקבצים חיצוניים. הטקסטים של האתר נמצים בממשק ניהול האתר והטקסטים של קבצים נמצאים במקום אחר. ניהול גרסאות וכאלה.

נוצרת גם בעיה של חיפוש במנוע הפנימי של האתר. הטקסטים שבמצגות לא יופיעו בתוצאות החיפוש.

אולי אפשר שהטקסטים כן יופיעו באתר באופן "טבעי" אבל לחיצה על כפתור תהפוך את הטקסט למצגת?

חשבתי אולי יכול להיות פתרון ב CSS. אולי כמו שיש גרסה להדפסה, יכול להיות סגנון לצפיה כמו במצגת? כולל ניווט קדימה ואחורה?

לא התעמקתי עדיין בפתרונות הקיימים, אבל נראה לי שזה משהו שכדאי מאד לבדוק, ואולי גם ליישם.

עד כאן המסע. עכשיו צריך לכתוב תכנים לאתר מק"ש.