במהלך התכתבות שלי עם ד"ר אודי מנור, דוקטור להיסטוריה וחבר שלי, הוא הגיב לפוסט שלי התנחלות עכו.
ברשותו, אני מדביק כאן את התגובה שלו כלשונה.
ועכשיו התפניתי לקרוא את שני הפוסטים שלך על עכו… אז קודם כל צחקתי מהראשון, הזכיר לי מישהו, והחכמתי מהשני.
הבעיה אפילו עוד יותר מורכבת מכפי שאתה מתאר ותארת אותה מצוין, שלא תבין אותי לא נכון. הבעיה הנוספת היא שהמתנחבלים אכן מאמינים שהם עושים ציונות, במובן הפשוט של יהוד הארץ. מן הבחינה הזו אין לי לפחות בעיה עם המושג ’צביון יהודי‘. כי הרי כל הציונות מבוססת על ההנחה שא“י היא ארצם של היהודים, לא רק אבל בפרוש גם, ושהיהודים מסיבות כאלו ואחרות אינם חיים בה ולכן ציונות פירושה לתת צביון יהודי לא“י, וא“י כוללת מקומות כמו עכו.
אבל הבעיה היא שהמתנחבלים לוקחים רק צד אחד של הציונות, ההתישבות, בלי להקפיד על הצד השני, שגם הוא חלק מהציונות ההיסטורית-הקלאסית של הרצל, של ויצמן, דב“ג ואפילו ז‘בוטינסקי: קבלת הלא-יהודים [כלומר הערבים] כתושבים וכאזרחים שווי זכויות הראויים לכבוד לאומי ולא רק אישי. עד כדי כך.
כמובן שזה מסובך לביצוע, אבל זו היתה המגמה וזו אמורה להיות המגמה, תוך כדי ביקורת על אותה הנהגה ערבית המתנהגת באופן אגואיסטי-מתנחבלי הפוך.
המתנחבלים, לסיכום, הואיל ואינם מקבלים את המימד הפלורליסטי שיש בציונות בכל שאלות הפנים יהודיות [זהות יהודית בלשון המדרשות למיניהן], או במלה אחת הם אינם מקבלים את הדמוקרטיה, ממילא הם לא רוצים ולא מוכנים ולא מסוגלים מנטלית-אידיאולוגית לקבל את הערבים בעכו או בכל מקום אחר, ומכאן האלימות המתפרצת שלהם, שוב, בלי קשר לשאלה מה אחריות הצד הערבי לאלימות וכו‘.
לסיכום, הבעיה היא שמרוב טישטוש מהותה העמוקה של הציונות, רוב הישראלים, יהודים כערבים, לא מצליחים לראות שהמתנחבלים הם למעשה התנועה האנטי-ציונית האקטיבית והמסוכנת ביותר.
רציתי לקרוא את המאמר עד הסוף, אבל אז ראיתי את הביטוי "מתנחבלים" והבנתי שהלשון המשתלחת שלו לא מכבדת לא את הבלוג, ולא את קוראיו – בניגוד למה שאתה מבקש מן המגיבים כאן.
וואו, מזמן לא קראתי גיבוב כזה של טענות. אין בהן אפילו את התחכום הדרוש כדי להקרא דמגוגיה.
קודם כל השימוש במלה "מתנחבלים" מראש מוריד את הדיון לאשפתות.
אבל מכיוון שהטקסט הזה מופיע בבלוג שלך, חנן, אני בכל זאת אתיחס עניינית לנקודה או שתיים:
א. קבלת השונה היא לגמרי לא חלק מהגדרת הציונות. בדיוק כמו שלשטוף ידיים אחרי האוכל לא מגדיר ציונות. אלו ערכים ראויים וטובים. אני מאד בעד קבלת האחר, אבל הציונות עוסקת במתן בית לאומי ליהודים. מי שפוגע בערבים לשם הפגיעה הוא פורע חוק, אבל אין קשר בין זה לרמת הציונות שלו בדיוק כמו שאם מישהו שודד בנק זה לא הופך אותו לאנטי-ציוני.
ב. הנסיון האוילי להוציא מהמשוואה את אלימות הערבים ואז לנסות להסביר את שורשי העימות כגזענות הוא תמיד מרגיז מחדש. יש כאן עימות תרבותי, דתי, על אדמה ועל שלטון פה. זה לא מצדיק התנהגות אלימה, מכל צד. ועדיין, איכשהו אף אחד לא טופל גזענות על תושבים ערביים.
"אהבתי" גם את ההכללה המובלעת. מה הקריטריון להקרא מתנחבל? מספיק לגור מעבר לקו הירוק גם אם אתה לא דתי, אבל לא ערבי?
וכמובן שבפתאח, בחמאס, אצל האחים המוסלמים ובחיזבאללה ישמחו לשמוע שבין המתנחלים יש גרועים מהם (אפילו פה אני לא מסוגל להכליל).
אבל מילא. אני מקווה שדעות כאלו ישארו בשוליים (או שמא הן "הסכנה הגדולה ביותר לגורל האנושות"? אי אפשר לדעת היום)
איך מביאים את כל הצדדים של ישראל לאיזו שהיא הסכמה ?
בינתיים מתנהל משחק כוחות, אשר לשמחתי הימים מנצח בו – אבל זו לא דרך.
מעבר לטיעונים והאם הם נכונים או לא השימוש במילה מתנחבלים הוא מכוער. זה כמו לקרוא לערבים – ערבושים. זה פשוט לא מכבד ולא ראוי. זהו צורך של מי שמשתמש במילים מסוג זה להקטין את האנשים שאליהם מתנגד ולהפכם לנלעגים. זוהי פשוט אסטרטגיה אינפנטילית.
לאן הגעת לכל הרוחות, חנן כהן או מתחזה?
מדחי אל דחי, אחרי זמן רב מאוד שלא ביקרתי באתרך, מצאתי אותך באינטרנט והאתר שלך אחר לגמרי איך הצלחת להכניס כל כך הרבה זוהמה לאורווה?
למה?
התגובה שלך לא עומדת בסטנדרט שכתבת בכפתור משלוח התגובה.
חבל, חבל מאוד.
מילא לא לקרוא עד הסוף, כפי ש(לא) עשה המגיב הראשון, אבל האם יש כאן מישהו שקרא מההתחלה? מישהו מהמגיבים שם לב שהפוסט הזה לא נכתב ע"י חנן כהן אלא הוא מצטט כאן חבר שלו? נכון, גם במקרה הזה אפשר לבקר את חנן על שבחר לצטט אותו, אבל לפחות תקראו מה שכתוב!