ביום חמישי אני מעביר שיעור במסגרת הקורס יסודות הדיווח העיתונאי של עמותת שקוף.
הנה מבנה השיעור המתוכנן. אשמח לתגובות ותוספות.
ההרצאה על חיפוש מידע בעברית – בדרך כלל באמצעות גוגל
איסוף המידע שנמצא:
הדבקה מיוחדת – ללא עיצוב.
הפיכת טקסט – http://www.pixiesoft.com/flip
Del.icio.us
תוסף לפיירפוקס Zotero
גוגל רידר
שני סוגי חיפוש:
אני רוצה לקבל את התשובה הטובה ביותר לשאלה הזאת.
אני רוצה לדעת הכל על זה
חיפוש דפי אינטרנט בגוגל:
הגבלה לביטוי על ידי מרכאות.
שימוש במינוס להסרת תוצאות המכילות את המילה.
הגבלת החיפוש לתחום אתרים
הגבלת החיפוש לאתר מסויים
הגבלת החיפוש לסוג קבצים – מה כדאי לחפש באילו סוגי קבצים.
חיפוש חדשות בגוגל:
הגבלה למקור מסויים
התראת חדשות ואתרים לאימייל ו RSS
אתרי מידע רשמי:
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
משרד האוצר – תקציב המדינה
הכנסת – פרוטוקולים של ישיבות ועדות ומליאה
הרשות השופטת – פסקי דין
משרד המשפטים – רשומות
אתרי משרדים – הודעות לעיתונות
מה לעשות כאשר לא מוצאים?
מרחיבים את החיפוש לסוג או לתחום. לא מוצאים עגבניה? מחפשים "ירקות".
מחפשים את מי לשאול – דוברים רשמיים, מומחים.
שואלים בפורומים
מלווים את התחקיר בכתיבה בבלוג – המידע כבר יגיע מהקוראים
לקראת הפרסום – איך לא לעשות טעויות מטופשות
לבדוק את המונחים המקובלים בתחום המסוקר
לקרוא ערכים רלוונטיים בוויקיפדיה
לבדוק את האיות הנכון של השם – ולווט!
לבדוק את הקרדיט הנכון של בעלי תפקידים
לבדוק איות של שמות לועזיים – שם + pronounced
היי חנן,
מנסיוני בהדרכת אנשים אחרים בחיפוש בגוגל, הם נורא מסתבכים עם ה"נוסחאות" השונות שצריך להוסיף למונחי החיפוש (למשל: מרכאות, מינוס וכו'). הגעתי למסקנה שפשוט צריך להראות להם את האופציה של "חיפוש מתקדם", ושם להסביר להם בםירוט על כל שדה ושדה. הרי, כידוע, אם כותבים רצף מילים בשדה "ביטוי מדויק", ממילא השאילתא תכיל אח"כ מרכאות. גוגל עושה את זה אוטומטית, ואין צורך לזכור בע"פ איפה צריך לשים כל נקודותיים, מרכאות וכו' (כנ"ל גם לגבי דברים מסובכים יותר כמו site: וכו').
חוץ מזה, בענייני חיפוש יש גם את הפונקציה המרנינה (אם כי לא תמיד פועלת) של definition, שיכולה לעזור להם למצוא הגדרות מדויקות (אבל באנגלית).
בנוגע לסיכום – אני הייתי אומרת באופן כללי שני דברים:
1. אם לא מצאתם כלום, קרוב לוודאי שלא שאלתם את השאלה הנכונה. רוב הסיכויים שהמידע נמצא שם.
2. כשאתם באים לנסח מחדש את השאילתא שלכם, נסו לחשוב מחוץ לקופסה. (הרבה פעמים אנשים מנסחים מחדש, אבל נשארים עם אותה דרך חשיבה. לפעמים צריך לשנות גישה).
זהו, זה מה שעלה לי עד עכשיו.
בהצלחה! :)
הייתי מוסיף גם על חיפוש שלא בגוגל – חיפוש במאמרים הנלווים בוויקיפדיה, חיפוש באתרים מתמחים (אנציקלופדיית הגנים המקוונת, למשל), חיפוש בטכנוראטי.
בנוסף, הייתי מציין את החיפוש בגוגל רידר. גם אם אינך קורא כלום ברידר שלך, אתה יכול להשתמש בו כמנוע חיפוש במבחר האתרים שאליהם נרשמת. זה מעולה אם אתה מעוניין בחיפוש ממוקד.
נדמה לי שהתרכזת בחיפוש-באמצעות-האצבעות וקצת התעלמת מן הדבר העיקרי הקשור לחיפוש ברשת: הערכת המידע. נניח שהצלחתי לאתר דף נפלא שמדבר בדיוק על השאלה המעניינת אותי: כיצד אדע מי כתב את הדף, מתי נכתב, מה המקורות עליהם התבסס הכותב, האם הוא אמין, ואיך הוא קשור לנושא בכלל?
דברים קטנטנים שמוסיפים לנוחיות החיפוש: להגבלת ביטוי בגוגל ובעוד מנועי חיפוש, יותר נוח ממרכאות, לטעמי, לכתוב נקודות במקום הרווחים בין המילים. אותו אפקט בדיוק, אבל מי שמחפש הרבה יעייף את האצבעות שלו פחות ככה. ואם כבר גוגל, אז השימוש בו כמחשבון המרה של יחידות, הכי נוח ופשוט, ושימושי מאוד למתרגמי טקסטים.