יש לי טוויטר

אתמול ניגש אלי נער (שכחתי את שמו, תזכיר לי?) שמשתתף בתחרות מדענים ומפתחים צעירים במוזיאון.

עדכון: הנער שניגש אלי הוא שחר גבירץ שזכה במקום הראשון בתחרות המדענים הצעירים על העבודה שלו ושל ידיד אלגאוי – טיהור מים מיוני עופרת. והוא גם חנון אמיתי. הכבוד כולו שלי.

הוא שאל אותי אם אני חנן כהן ואמר לי שהוא קורא של הבלוג שלי. (תמיד מביכים אותי מפגשים כאלה).

אחר כך הוא שאל אותי אם יש לי טוויטר.

אמרתי לו שכן ושבאמת הגיע הזמן שאכתוב על טוויטר.

נראה לי שפתחתי את החשבון שלי כאשר השירות נפתח.

לא ממש הבנתי מה העניין והודעתי שאני לא כותב שם.

אחר כך בקיץ התחלתי לחפש עבודה והבנתי שאני צריך להיות בכל מקום, כולל טוויטר. גם הייתי זקוק לחברה ולרעש הנחמד שיש שם.

אחר כך כבר היה לי יותר מדי. אז פיתחתי כלי שמסנן רק את הציוצים שיש בהם לינקים (כי יש בהם מידע חוץ מאשר "בוקר טוב") וגם משאיר את האנשים הקרובים אלי.

אחת ההגדרות המוצלחות ששמעתי לטוויטר שזו מסיבת קוקטייל שיש  בה הרבה חבורות וכל אחד יכול לבחור באיזו שיחה להשתתף.

אני לוקח את ההגדרה הזאת ברצינות. בייחוד בגלל שבטוויטר אפשר להגיע בקלות להצפת מידע. אם עובר זמן והצטברו לי המון ציוצים בקורא RSS שלי, אני פשוט מוחק אותם. לא נורא, אם יש שם משהו חשוב, בטח אראה את זה עוד פעם במקום אחר.

אני גם לא בתחרות "למי יש יותר קוראים". נעלתי את החשבון שלי בגלל בעיית הספאם. כולם רוצים שיעקבו אחריהם, אז הם עוקבים אחרי אחרים בציפיה שיעקבו אחריהם בחזרה. מי שרוצה לקרוא אותי צריך להתאמץ. ואי אפשר להירשם לעקוב אחרי באופן אוטומטי והמוני. מה שנחמד שיחד עם הבקשה רואים מה היה הציוץ האחרון של המבקש. אם יש בזה משהו מעניין, אני אעקוב אחרי המבקש.

אם עדיין מעניין אתכם להצטרף לדבר שלפני חצי שנה היה "הדבר הבא" והיום "כ-ו-ל-ם" כבר נמצאים בו, אתם מוזמנים – twitter.com/hananc