לפני שנתיים פנה אלי ידיד שלי עם הצעה מדהימה. מייד הבנתי שזה שיווק רשתי ונעלבתי נורא בגלל חשבתי שהידיד שלי לא ראה אותי כבן אדם שאני אלא כהזדמנות עסקית.
הנה מה שכתבתי על כך לפני שנתיים – שיווק רשתי MLM – איך זה עובד באמת
מאז המקרה, לא ביררתי ולא ידעתי מה קרה לפעילותו של אותו ידיד. לא ידעתי אם התעשר, התאכזב, כעס או משהו אחר.
השבוע נזכרתי בעניין וכתבתי לאותו ידיד ושאלתי אותו מה הוא חושב על העניין אחרי שנתיים. הנה מה שהוא כתב לי.
ברמה העסקית למדתי שלשווק רשתי (והכוונה לחברה רצינית עם מוצר משמעותי שמסוגל להיות משמעותי גם בלי קשר לרשת) יש פוטנציאל גדול להצלחה כלכלית אבל רק כ 10% שיהפכו את זה ממש למקצוע ויקדישו לזה את מלוא מרצם, ז"א וראיתי ויש לי חברים טובים שלא משנה איפה בהיררכיה הם נכנסו הפכו למוצלחים ומקצוענים והפכו מאוד עשירים יותר ממי שהכניס אותם והיה אולי פחות מקצועי. אבל מי שלא לקח את זה עד הסוף והקדיש את מלוא מרצו, פשוט או נטש או הפך לצרכן במחירים מוזלים (במובן הזה צדקת בנוגע למרכיב האשליה, ובשלב מסויים בשווק פשוט שמנו את זה על השולחן שאנשים יבינו שאין פה כסף על העצים). בכל מקרה לא פגשתי ממאות האנשים שהכרתי באג'ל אנשים שלא יצאו עם איזשהו ערך מוסף חיובי – מתנה לחיים, עוברים הרבה הדרכות ופעילות חברתית שמלמדת בעיקר להכיר את עצמך ואת הסביבה. היום אני גם מבין קצת יותר ברשתות חברתיות ובשווק רשתי ויודע שזה פשוט לא מתאים לכל אחד ודרכי השווק האגרסיביות לא בהכרח נכונות. אנשים נורא אוהבים לקנות ולצרוך אבל שונאים שמוכרים להם.. ולכן זו טעות לנסות לדחוף לאנשים.
חלומות זה דבר מצויין אבל חשוב לנטרל אשליות מיותרות ולהתייחס לזה כאל מקצוע לכל דבר. למרות שיש גם אנשים שהצליחו והגיעו רחוק למרות שבתחילה לא חשבו שהם יכולים להגיע רחוק ולא העריכו את עצמם מספיק והיו מלאים בהתניות חברתיות שמפריעות להם להתקדם בחיים לא רק בחברה אליה הצטרפו אלא גם בדברים אחרים שניסו לעשות בחיים. ובמובן מסויים ההצטרפות לדרך למרות ההססנות בהתחלה עזרה להם להתקדם ולהרחיב את היכולות הן בחברה והן בחיים. במילים פשוטות הם הפתיעו את עצמם לטובה. ישנם בהחלט כמה סיפורים מרגשים ופורצי דרך ברמה האישית של אנשים פשוטים כמוני כמוך שהגיעו למימוש מרחיק לכת לעצמם ולטובת הסביבה והטריגר היה שווק רשתי.
הנקודה החשובה בעיני היא שבשביל להרוויח בשיווק רשתי אתה צריך לרצות ולאהוב למכור לאנשים אחרים – או כמו שאבא שלי קורא לזה "סויחער".
סויחערים אמיתיים לא נעלבים כשאומרים להם "לא". זה חלק מהמשחק.
אני לא אוהב שמציעים לי דברים שמראש ברור שאני אגיד עליהם "לא".
אני אפילו נעלב מזה.
[אישרתי את התגובה בלי הלינק לדף של אבי. התכתבתי איתו במייל וביקשתי ממנו להביא סימוכין לטענה כי "בשנת 2016 הרווארד פתחה מגמה ללימודי שיווק רישתי". הוא התווכח ללא סוף ולא הביא סימוכין. כי אין. אני מפרסם כאן את התגובה כדי לתת עוד דוגמה לשרלטנות של אנשי השיווק הרשתי. חנן]
חנן יקר
לא יודע למה אבל הדף הזה קפץ לי היום,חשבתי כבר כבר לדלג הלאה ההסבר מיד מגיע,אך משהו גרם לי לחזור ולכתוב תגובה.
גילוי נאות אני עוסק בשיווק רשתי כשנתיים וחצי,בעברי היותר רחוק הייתי סמנכ"ל בחברת ביטוח.נזכרתי שהגבתי לפוסט שהעלת שפוטרת מאוניברסיטת ת"א,ואני אחרי כל התגובות של הבכי יחד איתך על שנגרם לך עוול,הצעתי לך להצטרף לעולם הזה.השתלחת בי בצורה איומה,מבלי לבדוק לרגע מי עומד מאחורי הפניה אליך,השתוממתי התאכזבתי כי הציפיה שלי מאיש ברמה שלך הוא להגיב מהמותן.אז צודק החבר שלך שאתה מפרסם את מכתבו לא כולם מצליחים! אך תראה לי ענף אחד בשוק שכולם מצליחים,גם בתעשיית הביטוח משם אני מגיע ישנם אלפי עובדיםבמשכורות ממוצעות והנהלה של יחידים המרוויחים כסף יותר גדול.כן בכל מקום עובדת הנוסחה של-80% 20% ואם תירצה כפי שחברך ציין 10% מצליחים,אבל המצליחים מרוויחים כסף יפה.ואוסיף מה רע לאדם רגיל הרוצה לשפר את הכנסתו להרוויח עוד כמה מאות ואו אלף אלפיים שקלים בחודש,אתה מזלזל בזה? שיווק רישתי נחשב למקצוע מכובד עם הכנסה מתגמלת לעוסקים בו,ובשנת 2016 הרווארד פתחה מגמה ללימודי שיווק רישתי.לדעתי אם אתם מגיע מרצונו החופשי ,תקרת הזכוכית שאינה קיימת היא אופציה נהדרת לכל אחד לעשות לביתו,ובתקווה שאולי שיניתי אולי ב1% את מחשבתך דייני.