גל מור ויובל דרור מתווכחים על מספר האנשים שמועיל לעקוב אחריהם בטוויטר.
שניהם טועים.
שניהם קושרים בין מספר האנשים שאחריהם הם עוקבים וכמות המידע שמגיע אליהם מטוויטר.
אפשר לקבל מידע רלוונטי מטוויטר בלי קשר למספר האנשים שאחריהם עוקבים.
שלוש דוגמאות מאופן השימוש שלי בטוויטר
הראשונה היא ערוץ ה RSS שאני מפיק מכל האנשים שאחריהם אני עוקב. ההנחה שלי היא שציוץ המכיל קישור יהיה יותר משמעותי מ"בא לי חומוס". לכן, בערוץ הזה אני מעביר רק את הציוצים שבהם יש קישור. אבל אני גם מעביר את כל הציוצים של אנשים מסויימים שאני רוצה לקרוא את כל מה שהם כותבים.
השניה היא מעקב קבוע אחר ציוצים המכילים מילות מפתח מסויימות. אני עושה זאת באתר cotweet.com שדרכו אני משתמש בטוויטר. כאן אני בוחר מילות מפתח קבועות שקשורות לעבודה שלי במוזיאון המדע וכן מילות מפתח שקשורות לתחומי עניין אישיים. התכנים שאותם אני קורא בעקבות החיפושים האלה לא מגיעים בהכרח מהאנשים שאחריהם אני עוקב.
והשלישית היא מעקב אחרי ציוצים שמזכירים את שם המשתמש שלי בטוויטר hananc@. גם כאן, הציוצים המופיעים בערוץ הזה הם לא בהכרח מאת אלה שאחריהם אני עוקב. מה שמעניין בערוץ הזה הוא שדרכו אני מגלה אנשים חדשים שיכול להיות לי מועיל לעקוב אחריהם כי מעניין אותם מה שמעניין אותי.
Pingback: לדוג מידע עם רשת או חכה? (תגובה לגל מור, חנן כהן ויובל דרור) | !?Woonerf
אתה צודק 100%. אנשים פשוט עדיין לא מבינים שכמות היא לא איכות.
ולכלי שמאפשר לך לעשות את זה קוראים twhirl. יש לו פילטר. ואתה מפלטר לפי http. יש לו אפשרות חיפוש שתוצאותיו הופכות להיות חלק מהרשימה שלך ושלישית יש לו טאב עם אזכורים שלך. יש לו עוד הרבה אפשרויות אחרות.
בנוגע ל-RSS – מה שאני עושה זה מחפש אתרים או שירותים שלא מספקים טוויטים כמו דלישס למילות מפתח מסוימות. הופך את זה לטויטר פיד פה: http://twitterfeed.com ועוקב אחרי זה.