פעם חשבתי שאנשים שאוהבים חיות ופועלים למען זכויות בעלי חיים מבזבזים את האיכפתיות שלהם על הדבר הלא נכון כי מה שחשוב זה אנשים.
אחר כך שיניתי את הגישה שלי וחשבתי שאם אכפת למישהו ממשהו, אפילו מבעלי חיים, זה דבר טוב כי עוד אכפתיות בעולם זה טוב. (גילוי נאות: אני אוכל בשר ובעד ניסויים בבעלי חיים לטובת בריאות האדם.
המקרה האחרון שהרגיז אותי במסגרת פעילותי ב"לא רלוונטי" הוא המקרה של המכתב המזהיר מפני אדם המסוכן לחתולים.
דיברתי עם האדם בטלפון כחצי שעה, שיחה אמפתית שבה ניסיתי להבין את העובדות של הסיפור. פגשתי אדם נסער, קצת מבולבל אבל עם סיפור עקבי. האמנתי לו שאין לו שום כוונה זדונית והמלצתי לא להעביר את המכתב כדי לא להמשיך ולפגוע בו.
בעקבות כך קיבלתי אימיילים נזעמים מאוהבות חתולים (כן, רק נשים) שכעסו על ההמלצה שלי אבל לא הביאו שום עובדות חדשות. רק התבססו על העובדות והשמועות הידועות.
ההתנפלות הזאת גרמה לי לחשוב שוב על התמיכה העקרונית שלי באוהבי בעלי החיים. אבל עדיין, למרות המקרה הזה, אני לא חושב שכל אוהבי בעלי החיים הם פנאטים שונאי אדם.
בסוף שבוע זה התפרסמה כתבת שער (פאקינג כתבת שער !!!) על המקרה בעיתון העיר. הנה הסריקה של גוף הכתבה. (תודה לאיילה על הסריקה)
העובדות המצויינות בכתבה לא חידשו לי דבר. אכן מדובר במקרה מצער אבל ללא כל כוונות הזדון שיוחסו לאדם על ידי אוהבות החתולים.
במקרה הזה אוהבות החתולים שמו את החתולים לפני האנשים. פגיעה בשלומו של אדם נראתה להן פחותה בחשיבותה משלומם של גורי חתולים. האפשרות מעקב והטרדה נראתה להן דרך פעולה סבירה יותר משיחה אמפתית ועזרה אמיתית לאדם.
ועל כך אני כועס עליהן.
– – –
הסיפור לא נגמר. אפשר לגמור אותו אחרת.
אפשר לעשות תיקון.
אם יש מישהו שאוהב חתולים וגם אוהב בני אדם, שייגש לאותו אדם ויציע לו בכנות עזרה בגידול גור חתולים. ברור שהוא ייתקל בדחייה אחרי מה שאותו אדם עבר. אבל אפשר להתגבר גם על הדחייה על ידי כוונה כנה ואמיתית.
בדרך, יקשיב לו באמפתיה אמיתית, ילמד אותו לגדל חתול ולאהוב אותו וילמד ממנו ומהתהליך.
הרווח יהיה של כולם.
– – –
ככל שהמשכתי לקבל תגובות ולחשוב על הפרשה, הבנתי שזה מקרה קלאסי של הסלמה הנובעת מדמוניזציה. לקריאת בונוס:
חיים עומר ונחי אלון, פסיכולוגים מנוסים, לא מאמינים ביכולתה של הפסיכולוגיה לרפא, ומתייחסים לרבות משיטות הטיפול המקובלות כגירוש שדים מודרני. האלטרנטיווה שהם מציעים לפתרון עימותים – בין פרטים וזוגות, הורים וילדים, בין אדם לעצמו – מושתת על הבנת תהליך ההשחרה, הדמוניזציה, של הצד האחר. כעת, לקראת ההתנתקות, היא מעוררת עניין גם בקרב צה"ל והמתנחלים
– – –
עדכון: ב 9 בינואר 2010 פורסמה הידיעה הבאה באתר "הארץ" – מדוע הוסר מאמר מדעי שיצא נגד מאכילי החתולים ברחוב, מאתר אינטרנט הממומן על ידי קק"ל
גם אני קראתי את הטור הזה, של חגי מטר, ובהתחלה התכוננתי לסיפור על מישהו שלוקח את הגורים כדי לבצע בם ניסויים בתעשייה או באקדמיה או משהו כזה, וככל שהתקדמתי בכתבה התאכזבתי (או בעצם שמחתי) לגלות שלא זה המקרה, אלא מדובר באדם אולי קצת מוזר, אולי קצת מבולבל, אבל ככל הנראה ללא כוונת זדון, ולא מדובר במזימה מרושעת.
וקצת פרסום עצמי: הנה רשומה קצת קשורה שכתבתי לפני כמעט שנתיים: http://eranbelinsky.com/?p=215
אני שמח מאוד על הטון שפוי סוף סוף בשיח סביב המקרה הזה ועל כך שמישהו (תודה חנן) מבחין ומציין את הפנאטיות של חלק מאוהבי החיות ומצילי העולם מטעם עצמם. מספיק לעשות סיבוב בפורומים הרלוונטיים (כלבים בתפוז, למשל) כדי להבין שיש כמה וכמה חבר'ה שאהדתם לבעלי החיים חצתה את הקווים כלפי שנאה אל בני האדם, ומכיוון שהאיצטלה היא של מעשה חיובי (ואני מעריך שגם המעשה במקורו מגיע משם), רוב האנשים לא רואים את האיוולת.
לא כל אדם מתאים לגדל חתול (או כלב לצורך העניין).
כשמוסרים בעל חיים, בדרך כלל אין אפשרות "להחזיק לאדם את היד" וללמד אותו לטפל בחיה.
המקסימום שאפשר לעשות הוא להפנות למקור טוב ללימוד, ולבקש שיתקשר במקרה של בעייה.
בהחלט יש סיכוי שאסרב למסור לאדם כלשהו כלב או חתול בגלל שאחשוב שהוא לא מתאים לגידול בעל החיים הזה- לא בגלל שאני חושבת שהאדם מרושע או טיפש, אלא שבשיחת הסינון עם האדם אני אחשוב שאולי הכלב או החתול הזה לא מתאים לו, ויש סיכוי גבוה שיקרה להם נזק.
אולי בעל חיים אחר יתאים לו, אולי לא, אבל לאו דווקא בעל החיים שאצלי באומנה.
לטעמי הנזק שבאי-מסירת בעל חיים לאדם שלא נראה לי מתאים (בצורה נחמדה- אין סיבה לתקוף את המאמץ הפוטנציאלי) קטן מהנזק שבמסירה בה אח"כ בעל החיים מת.
אילו האיש בכתבה היה פונה אלי לאמץ חתול, רוב הסיכויים הם שלא הייתי מוסרת לו. לא בגלל שאני חושבת שהוא מרושע (אני לא חושבת כך), אלא פשוט בגלל שאם להאמין לכתבה, לא התרשמתי שהיה לו את המוטיבציה ללמוד את מה שצריך בשביל לגדל חתול כמו שצריך, או לפנות לעזרה כשמשהו לא הולך (במקום לנסות לאמץ ישר חתול נוסף בתקווה שמשום מה הפעם ילך טוב).
וכן, לצערי מנסיון העבר, אם מישהו, במיוחד חסר נסיון, מסרב לשמור על קשר מינמלי אחרי האימוץ (ואני מדברת על מינמלי- אני בדרך כלל מתקשרת כשבועיים אחרי האימוץ לוודא שההתאקלמות טובה ולסייע אם יש בעיות), ידלקו אצלי נורות אדומות. ביותר מידי מקרים זה לא נגמר טוב עבור בעל החיים.
אם זו פנטיות, so be it.
איזה סיפור עצוב.
אגב, חנן- אני תוהה: האם יש בעיניך מספר כלשהו של אימוצים ע"י אדם אחד, שאחריו "מותר" לפעילי עמותות להפיץ אזהרה לפעילי עמותות אחרים, שיש כאן אדם שמאמץ באופן סדרתי חתולים, ושכולם מתים/נעלמים בצורה מסתורית?
10?
12? (כמו המספר שהאדם הזה אימץ)
20?
100?
אף פעם?
שוש, לא היית צריכה לכתוב את התגובה הזאת כי החלטתי להתעלם מהתגובה הקודמת שלך אבל עכשיו לא כי את אחת הנשים שהתייחסתי אליהן שמרגיזות אותי בסיפור הזה. טוויט שכתבת לי ב 14.12 "לעומתך (ומנסיוני בסינון בתים מאמצים לבע"ח) אני בספק אם אפשר ללמוד משהו חד-משמעי בעל משמעות משיחת טלפון איתו." המידע שהצלחתי ללמוד משיחת הטלפון איתו הוא בדיוק המידע שהצליח העיתונאי להשיג בראיון פנים אל פנים. בדיוק. כל שיחת טלפון אמפאטית ולא תוקפנית היתה משיגה את אותו המידע.
שנית, המכתב המקורי הכיל שמועות זדוניות שאין להן שום בסיס או הצדקה – "השמועות אומרות שהוא מוסר את החתולים לבנו שלומד באוניברסיטה למטרת ניסויים,שמועות אחרות אומרות שהוא משתמש בהם כפתיונות בקרבות של כלבים,ויש שמועות נוספות מספרות על פיחלוצם."
אפשר להמשיך להצדיק עד מחרתיים את ההתנהגות המגעילה של אוהבות החתולים ואפשר לעשות תיקון. צר לי לקרוא שאת ממשיכה להצדיק. [חנן]
לא, אני לא חושבת שיש הצדקה לכתוב במכתב דברים כמו "השמועות אומרות שהוא מוסר את החתולים לבנו שלומד באוניברסיטה למטרת ניסויים,שמועות אחרות אומרות שהוא משתמש בהם כפתיונות בקרבות של כלבים,ויש שמועות נוספות מספרות על פיחלוצם".
אבל כן, אני כן חושבת שצריך להזהיר מוסרים מכל אדם שמאמץ בע"ח באופן סדרתי ובעה"ח נעלמים.
אדם יכול לטעות פעם או פעמיים. אחרי פעמיים אני אצפה שינסה ללמוד מהטעויות שלו.
מי שממשיך לאמץ בעלי חיים למרות ששני הנסיונות הראשונים לא צלחו, הוא במינמום חסר אחריות.
ואני עדיין עומדת מאחורי דעתי, שמשיחת טלפון עם אדם כזה אי-אפשר ללמוד משהו חד משמעי לגבי מה שקרה (ועובדה שעד היום אנחנו לא באמת יודעים מה קרה שם, למרות התחקיר העיתונאי).
צר לי (באמת!) על כך שמרוב הכוונה הטובה שלך לא לשפוט אנשים אתה מנקה את אותו אדם לחלוטין מאחריות, וקורא למי שזהיר "פנאט".
לא הייתה לי תלונה אילו היית כותב לגבי המכתב ההוא "המכתב מכיל האשמות כנראה מוגזמות שאמיתותן מוטלת בספק- לא להעביר".
כן צורם לי שאתה החלטת מראש שאין טעם לפגם בכלל במה שהאדון עשה, והדרך הטובה להתמודד עם זה הוא ללמד אותו לטפל בחתולים.
אולי הייתי מסכימה איתך אילו היה מדובר בחתול או שניים, אבל כשזה מגיע ל-12? ממש לא.
לא כל אחד צריך לגדל בעל חיים וזה בסדר גמור.
אבל מי שלוקח בעל חיים לוקח עליו אחריות מסויימת, וממנה אתה מתעלם בעקביות.
לא צריך להיות זדון ע"מ שתהיה בעיה.
אני לחלוטין מסכים שלא היה מקום לכלול את ההשערות במייל – זה מבזה את מי שכלל אותן, ובראייה קרה גם חותר תחת מה שהם (אני מניח) ניסו להשיג.
מייל ענייני (ופנימי) בנושא שמבקש ממי שעוסק במתן בעלי חיים לאימוץ לברר את העובדה ולבצע פיקוח על מסירת החיות היה משרת גם את המטרה של שמירה על החיות, וגם את המטרה של שמירת כבוד האדם.
אני מסכים עם xslf על כך שנראה שיש פה בעיה, בלי קשר לייחוס זדון או שלא. בסך הכל, שירות של מתן חיות לאימוץ נועד לעזור לחיות, ולא לאנשים (או לא בראש ובראשונה, לפחות). אם חושבים שיש סימן שאלה על העזרה לחיות, הרי שצריך לפעול על פיו (גם אם במתינות וברגישות).
חנן, מה היית אומר אם אדם לא היה רואה ילד שמתפרץ לכביש – ובתמימות – פוגע בו ..
.. ואם זה היה קורה לו 12 פעמים עם 12 ילדים שונים?
זה משהו שקשה לקבל גם פעם, אבל המספר 12 הופך אותו לאבסורדי. ואם המכתב לא היה יוצא אולי היו יותר מ-12. נשמע שתגובת אוהבי החתולים היא חלק ממה שגרם לו (כנראה) להפסיק.
אני מנסה לכתוב תגובה שלא תראה כמו התקפה אישית, וזה לא מצליח לי.
אומר רק כך: אני מסכים עם שוש, ואני לא אישה, ולא אוהב חתולים.
תגידו אתם דפוקים????????????. איפה בדיוק כל החתולים האלו שהוא לוקח??? זה נראה לך הגיוני להשתמש בגורי חתולים לניסויים????
וחצמזה אדוני היקר לא צריך להשתמש היום בחיות לניסויים יש היום תחלופות שהוכחו כיותר מדויקות הומניות ונכונות!!
פשוט לא להאמין איזה @#!@$!$ יצאת!!! כל הוטרינרים שאני עובדת איתם מאמינים לסיפור הזה ומעבירים את זה הלאה לא לתת לאדם הזה חתולים!!!
אלו עובדות המקרה:
– האדם *העלים* 12 גורים
– הוא לא מוכן להשאר בקשר עם מי שנתן לו גורים
– הוא שיקר לגבי זהותו מספר פעמים שונים
– הוא לא מסוגל להסביר בצורה ברורה מה עלה בגורל אותם חתולים שהיו ברשותו
העובדות הללו מציירות תמונה חלקית שנראת חשודה מאוד. זה לא משנה בכלל מה סיפור המסגרת המדוייק. כל השערה בנושא מצד אנשים שאינם מומכים בבריאות הנפש, שבדקו את האדם אישית, או אנשים שבחנו את הנושא במסגרת חקירה רשמית של מוסדות המדינה – איננה רצינית. גם לגבי ה"ניסויים", שימוש לא מורשה במאגרי מידע לביצוע זיהוי שם על ידי מספר רשיון רכב – וגם לגבי היות האדם "נסער, קצת מבולבל אבל עם סיפור עקבי". אף אחד לא יוצא טוב באופן מושלם מהסיפור הזה.
that said…
מי שמאמץ חיות נדרש לרמה מסויימת של אחריות, כלפי בעלי החיים, כלפי האנשים שמהם לקח את החיות וכלפי החברה שבה הוא חי.
לא ברור מה הם המניעים של אותו אדם, וזה גם לא משנה. מה שמתגלה ברמה גבוהה של ודאות: במקרה הזה לאדם הספציפי אין את רמת האחריות הנדרשת. לתוצאות חוסר האחריות הזו הוצמד תג מחיר. המכתב, החקירה הפרטית, הכתבה בעיתון. אני מרוצה מזה שיש תג מחיר, ולא מהדרך שתג המחיר הזה הושג.
חנן, אמפטיה זה יופי של דבר, אבל אמפטיה זה גם לחשוב על רגשות של אנשים שיש ברשותם גורים שאליהם הם קשורים רגשית שעלולים לתת את הגורים שלהם לאדם שבצורה סדרתית להוכח כי אינו מתאים/יכול לשמור עליהם.
ומה עם "פאקינג" עיתון "הארץ"? גם לא מספיק אמין?
הנה כתבה שהתפרסמה שם בנושא:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1137488.html
חנן, אני מאוד מאוד מעריך את פועלך ותרומתך המשמעותית בתחום אבל קצת נראה לי שהפעם בגלל תגובות קיצוניות ולא לעניין נגדך החלטת להחמיר לזכותו של אותו אדם.
ברגע שהפכת את הנושא לאישי איבדת מן האובייקטיביות שלך ולכן נראה לי שעדיף שמראש תצהיר על כך שאינך מחווה דעה בנושא וחסל. חבל מצד אחד שאמינותך תיפגע וגם מצד שני, היה ומדובר במקרה אמיתי ויש ביסוס לאמור בכתבה הנ"ל – עדיף שאנשים ידעו ויזהרו לפני שנותנים ייצור חסר ישע להשמדה נלוזה.
זו אותה כתבה בדיוק. ו-כן. פאקינג עיתון "הארץ". [חנן]
הבעייתיות היחידה במכתב היא אכן השמועות הלא מבוססות על מה שקרה לחתולים. האזהרה מפני לתת לבן אדם הזה חתולים לגמרי במקומה.
וסליחה אם האמפתיה שלי לבן אדם, גם אם אין לו כוונות זדון, שמאמץ 12 חתולים שמתים או נעלמים בצורות מסתוריות כי אינו יודע לגדל אותם מוגבלת. הוא לא השטן אבל אין שום סיבה לתת לו לשים ידיו על חתולים נוספים.
זו היא התגובה האחרונה שאני מאשר בפוסט הזה, אלא אם כן יהיה למישהו משהו לחדש. כי בינתיים אני רואה כאן רק הצדקה למעשה שאני חושב שהוא רע ולא בא לי לתת במה לעוד רוע. [חנן]