רציתי לכתוב כאן פוסט רק עם הפניה לוידאו המאגר הביומטרי הסגיר סוכנים שהשתתפו בהתנקשות בדובאי כדי שיהיה ברור לכם ולכולם עד כמה המאגר הביומטרי מסוכן.
חשבתי שהנימוק הבטחוני שנשען על אירוע שקורה ממש עכשיו ישכנע מעל לכל ספק.
ואז חשבתי שבעצם כבר היו הרבה נימוקים.
נימוקים של זכויות האזרח.
ואז הבנתי שגם בשבילי, ברגע הזה, לצורך הזה, נימוק בטחוני חזק יותר מנימוק של זכויות האזרח.
ואז הרגשתי איך אני נגעל מעצמי.
כן, דוחה לגמרי, גועל אמיתי. :)
אבל טוב שכתבת פוסט, לפחות הוצאת מהמערכת.
עבר לי גם בראש, אבל ברומא עדיף לדבר רומנית.
לפחות אתה ממשיך את מיתוס היורים ובוכים D:
ממש לא. אנושי לגמרי. מה, אתה לא נתון ללחצים כמו כל השאר?
העיקר התודעה. ובזכות זה, הדברים שלך חשובים. כי ככל שאתה מעורר את אותה תהיה אצלי, יותר סיכוי שאני עשוי לבחון את המצב הדומה בתוך עצמי.
תודעה נבנית לאט ובעקביות.
אז תודה.
ראה גם:
http://tinyurl.com/yz7953a
בוא ואנסה לפתור לך את הקונפליקט.
ארגוני הטרור אולי לא מכוונים לכך, אבל אחת מתופעות הלוואי של פעילותם, היא שחיקה מתמדת של זכויות האזרח במדינות המכונות "מערביות".
ככל שמתגבר הטרור, כך גוברים נימוקי הביטחון על הנימוקים הליברליסטיים.
עד כאן זה ברור וידוע. הטענה שלי היא שכוחן ועוצמתן של המדינות האלה נובעים בין היתר מדבקותן בדמוקרטיה ובליברליזם (=זכויות האזרח). ההיסטוריה מוכיחה שאזרחי המדינות האלה מוכנים להלחם ולמות בהמוניהם כדי להגן על העקרונות האלה. ההגנה על זכויות האזרח היא המאפיין המרכזי של המדינות "המערביות". קח מהן את זה, ולקחת את ההגדרה עצמית שלהן ואת זהותן.
ככל שהמדינות ימשיכו לכרסם בזכויות האלה, כך תישחק נאמנות האזרחים למדינה, תגבר חשדנותם, והמדינה תאבד את צביונה הדמוקרטי-ליברלי עד שלבסוף תתפורר מבפנים (או בעזרת דחיפה מבחוץ).
ולכן, אני חושב שהפגיעה בזכויות האזרחיות מסוכנת יותר, בטווח הארוך, מכל טרוריסט.
מצטרף לזיו, בערך.
הטיעון של זכויות אזרח מצוין לי, מצוין לך, ומצוין לעוד הרבה אנשים. יכול להיות שאחרים יעדיפו, כרגע, את הטיעון הבטחוני, וככל שאתה מפיץ גם אותו, אתה תורם למאבק.
לדעתי זה לא מפני שהטיעון הבטחוני משכנע יותר על פני הטיעון הנוגע לזכויות האזרח, אלא מפני שהטיעון הבטחוני הזה הוא קונקרטי והטיעונים הנוגעים לפרטיות וזכויות הם מופשטים ברובם.
להגיד: "זה לא טוב כי זה יפגע בפרטיות" גורר את השאלות "איך בדיוק?", "מה הנזק שיכול להגרם לי?" ולשם כך צריך דוגמאות שלא תמיד קל להביא.
גם טיעון כמו "המאגר הביומטרי יפגע בבטחון המדינה" אינו משכנע כשהוא לא מלווה בדוגמאות.
ביום שמישהו יחשוף שהילד של מאיר שטרית מאומץ בעקבות נבירה במאגר הביומטרי (דוגמה פיקטיבית, כמובן) זו תהיה דוגמה קונקרטית משכנעת לפגיעה בפרטיות. אבל היא עדיין לא תגרום לציבור רחב לחשוב "זה נוגע לי אישית" כי פגיעה בפרטיות היא פרטנית. הנימוק הבטחוני דווקא כן נוגע לכולם כקולקטיב לכן קל יותר להזדהות איתו.
ברור שנימוק ביטחוני הוא יותר משכנע בגלל שזה איום מוחשי שנוגע אלי באופן ספציפי וברור.
לעומת זאת, נושא הפרטיות לא ממש מעניין אותי וממש לא קשור אלי.
מה כבר יכול להיחשף עלי? שגנבתי בילדותי ארטיק מהמכולת? שאני אוהב קומדיות רומנטיות? גם ככה אין לי מה להסתיר אז באיזו פרטיות זה כבר יפגע?
(כמובן שזה נכתב במעט ציניות ולדעתי משקף מחשבות של חלק גדול מהציבור שלא ממש מבין מה זה כבר יכול לחשוף).
אני לא מבין בכלל את "הטיעון הבטחוני". בראיה בינלאומית, קצת חלש לטעון שבמדינה בה יש יותר בילוש, קשה יהיה יותר לסוכנים זרים להתנקש באנשים (ומה אם ינסו להתנקם בביבי? צריך מצלמה לכל עמוד, ולנצח את דובאי במירוץ החימוש של הבילוש. *זה* טיעון בטחוני).
הבעיה האמיתית היא שכשרואים את הסירטונים האלה, יודעים שכל המידע הזה קיים, נגיש וחפיש הרבה יותר כשמדובר בסתם בנאדם מדובאי שרב עם בן-דוד של שוטר, ואין לא את התשתיות של המוסד כדי להתחמק מבילוש.
תחושת הגועל שלך נובעת לדעתי מזה שאתה גר במדינה שגורמת לתושביה לחשוב ש"הטיעון הבטחוני" הזה (פגיעה במוסד ובארגוני-טרור-מוצדקים דומים) הוא הגיוני.
מסכימה עם מה שכתב ישי, עם הסתייגות אחת: ארגוני הטרור ממש, ממש מכוונים לכך. המטרה של ארגוני טרור היא לערער את היסודות הדמוקרטיים והליברלים במדינות "המערב". אף אחד לא משלה את עצמו שפיגועי טרור יכולים לפגוע משמעותית באוכלוסיות המדינות הללו. אבל הפגיעה האמיתית אינה מתבטאת רק בהריגתם של חפים מפשע, אלא (ואף בעיקר) במותם של העקרונות שמגינים על זכויותיהם, וביטולם בנימוקים של בטחון. ובשל כך המלחמה על זכויות האדם היא כ"כ מהותית, משמעותית וחיונית.
אתה נגעל מעצמך, אבל בעיני הוכחת שהלב שלך במקום הנכון.
למרות כל הקרניים שצמחו לך על המצח, אתה עדיין מעדיף, באופן אישי לחלוטין, לגור במדינת היהודים ולא בפלסטין.