אתמול הגיע מהדפוס הברושור שעליו אנחנו עובדים כבר כמה חודשים טובים. הנה השער:
זה הוא דף A4 מקופל לשניים. את החלק הפנימי תוכלו לראות ב PDF הזה.
הדף הקדמי הוא הסבר יפה והאחורי הוא יותר פרסומי. החלק הפנימי הוא זה שמכיל את התכנים באתר ואת מספרי העמודים. תיכננו אותו כך שאפשר יהיה לצלם אותו בנוחות במכונת צילום מסמכים. בתחתית הדף הוספתי "דף זה אינו מוגן בזכויות יוצרים. מומלץ להעתיק ולהפיץ".
הברושור מוכנס לחוברות שהמוזיאון מפיץ לכל בתי הספר בארץ על הפעילויות שמציע המוזיאון למערכת החינוך.
גם בחוברת עצמה, ליד כל תכנית, מופיע מספר הדף באתר שבו פירוט התכנית.
הנה דוגמא מהחוברת – החלק של בתי הספר העל יסודיים. (PDF בגודל 2MB)
אני מאד מתרגש. זה הוא היישום הראשון ורחב ההיקף של רעיון שפיתחתי לפני יותר משנה וחצי.
אחרי כל העבודה שהושקעה, אין לנו אלא להמתין ולהסתכל על הסטטיסטיקות באתר ולגלות האם המורים באמת משתמשים בשיטה החדשה.
כמו שאלירם אמר לך בפוסט המקורי שקישרת אליו, בישראבלוג התפתח מעצמו המנהג של לשייך את הבלוג למספר שלו [למשל, חותמים על תמונות עם מספר הבלוג] וזה מובן וזורם בשיחה בין שני מחזיקי-בלוג שם.
כנ"ל בתפוז – בו נפוץ עד מאוד לקרוא לפורומים במספרם, פשוט כי יש ככ הרבה מהם ומאוד נוח להגיע מאחד לשני רק ע"י החלפת המספר בשורת הכתובת.
כלומר יש תקדימים מוצלחים לעניין שכאמור התפתחו באופן טבעי מעצמם ע"י הציבור הגולש ולא נתמכו בכלל ע"י המערכת המארחת, כך שעל אחת כמה וכמה יוזמה מקודמת שכזאת.
בהצלחה רבה
עקרון הטלטקסט. אבל למה רוב המספרים אינם ״יפים״ וקלים לזכירה, כלומר בסגנון של 800, 444 וכיו״ב? אתם עובדים עם מספרים בני ארבע ספרות ויש לכם ״תוכן עניינים״ קצר יחסית, אז למה לסבך את הציבור עם מספרים אקראיים כמו ״396״ ו־״1081״?
במקרה הגעתי היום לאתר המוזיאון והוא נראה פשוט מעולה! נעים, אינפורמטיבי ומושך. ממש ככה צריך להיראות אתר מהסוג הזה.