זה הוא פוסט המשך ל-שאלת אתיקה בנוגע לאימייל. תודה על התגובות הטובות שגרמו לי לחשוב ולהתקדם.
נקודת המוצא שלי בפוסט ההוא היתה ש'ככה זה'. זאת התוכנה, אלו התכונות, ועכשיו איך מתמודדים.
אבל ניוזלטר זו תוכנה שאפשר לשנות.
מי שייראה את ממשק הדו"חות של אתר הניהול ויראה את המידע האישי שנאסף ונחשף יקבל מייד תחושה של 'האח הגדול'.
העובדה ש'אפשר' לא אומרת ש'חייבים'.
אם תוכנת הניוזלטר לא תשלח אימיילים מזוהים אישית, לא ייאסף מידע אישי ואני לא אוכל לראות מידע אישי.
אני הייתי רוצה לדעת 'כמה פתחו' ו'כמה הקליקו על כל קישור' בלי לדעת 'מי'.
כמובן שאני גם רוצה לדעת על כתובות שגויות כדי שאוכל לתקן.
אני חושב שברירת המחדל של שירותי ניוזלטר צריכה להיות ללא איסוף מידע אישי. מי שרוצה, יוכל להפעיל את איסוף המידע האישי, יחד עם מודעות למשמעויות כלפי המנויים וכלפי עצמו כמפעיל השירות.
אני אפעל מול החברה שמספקת לנו את שירות הניוזלטר כדי שלא ייאסף מידע אישי ולא אוכל לראות אותו ולהשתמש בו.
אני אנסה גם לפעול באופן ציבורי כדי ששירותי הניוזלטר האחרים יאפשרו בחירה של איסוף או אי-איסוף של מידע אישי.
לגבי זיהוי אישי – אם הכוונה היחידה בפניה אישית היא לומר בתחילת המכתב "מר חנן כהן שלום", אז זה מיותר לחלוטין. כל שאר המכתב הוא גנרי ואף אחד לא ישים לב שפנו אליו בשמו.
זה אפילו מקל על המשתמש כשהוא צריך להכניס רק אימייל בהרשמה.
מהיכרותי עם הישראלים הם יעקמו את האף, יגידו לך שככה כולם עושים והם לא עומדים לשנות את המערכת שלהם רק בגלל שלקוח אחד מעקם את האף.
אני לא חושב שאתה צריך לעשות את כל הפליק-פלאקים האלה.
תנהל את הרשימה שלך בצורה היעילה ביותר עבורך, לכל היותר שים דיסקליימר בגודל הגון שמסביר מה הקטע של רשימת הדיוור. ואל תשכח להסביר בדיסקליימר הזה שכולם עושים ככה, רק שאתה שבניגוד אליהם אתה גם מגלה גילוי נאות.
זה כמו שזכותך להקליט שיחות טלפון שאתה משתתף בהן, ואתה לא חייב להודיע לבני שיחך שאתה מקליט.