האינטרנט מציף אותנו בהמון טקסטים. בזמן האחרון אני מזהה אצלי תבנית – אם הטקסט מכיל כמעט רק דעות של הכותב על נושא מסויים, אני מקליק הלאה ולא קורא.
עובדות חדשות – מעניין אותי.
פרשנות (שהיא הוספת עובדות כדי להסביר פעולה של אדם או גוף) – מעניין אותי.
דעתו של מאן דהו על עניין זה או אחר – לא מעניין אותי.
היוצא מן הכלל הם אנשים שהם חשובים לי ולכן גם הדעות שלהם מעניינות אותי.
"אני מוצא שיותר קשה לי למצוא מידע בגוגל" – לא מעניין אותי.
"התחלתי להשתמש ב DuckDuckGo במקום בגוגל ואני מוצא דברים יותר בקלות" – מעניין אותי.
"פייסבוק היו צריכים לעשות כך וכך" – לא מעניין אותי.
"באתר Hyperarts למדתי איך לעקוף את השטויות של פייסבוק" – מאד מעניין אותי.
כשהבנתי מה לא מעניין אותי, התחלתי להפסיק לקרוא בלוגים מסויימים או לפחות לרפרף בהם כשיש לי חשק.
אני חושב שאני גם כותב כאן פחות כי הבנתי שכמו שפחות מעניינות אותי דעות, גם לא מעניין לי לכתוב דעות.
ומה הפוסט הזה? עובדות? פרשנות? דעה? מעניין? לא מעניין?
הסבר? לפחות לעצמך?
בהרבה מאוד מקרים אני מגלה שהכתיבה מבהירה לי מחשבות, עושה לי סדר בבלגן של מדפי הראש שלי.
Pingback: הדייג לקט המלצות קריאה מס` 27