בימים האחרונים העיתונות מלאה בדיווחים, ידיעות ופרשנויות על זיהום דלק בישראל שמנע ממטוסים להמריא.
עיתון "הארץ" הקדיש את העמודים הראשונים של מהדורת יום שישי לפרשה אבל בשום מקום לא ניתן הסבר למה לא מצליחים לגלות את מקור התקלה.
הפוסט הזה הוא נסיון חובבני למתן הסבר כזה. אם יש כימאי בקהל, אשמח לתיקונים.
בסדרות טלוויזיה כמו CSI אנחנו רואים את החוקרים לוקחים דגימות, שמים אותן בתוך מבחנה ומכניסים את המבחנות למכשיר. לאחר כמה שניות (בטלוויזיה) מקבלים על המסך גראף ואולי אפילו מבנה של מולקולה והחוקרים אומרים "זה חומר כזה וכזה".
אז למה במדינה שיש בה מעבדות מחקר משוכללות ושלושה זוכי פרס נובל בכימיה לא מצליחים לזהות את החומר שסותם את הפילטרים של מנועי הסילון?
מה שעושים המכשירים בסדרות הטלוויזיה הוא השוואה של חומרים.
1. מכניסים למכשיר את החומר הנבדק
2. המכשירים מזהים תכונות שונות שלו
3. משווים בין התכונות של החומר הנבדק ובין ספריה של תכונות של חומרים ידועים.
4. כאשר יש התאמה בין התכונות של החומר הנבדק ובין אחד החומרים הידועים בספריה, אפשר להגיד שיודעים מה הוא החומר הנבדק.
פשוט יחסית לזהות חומרים שנמצאו במצב ה"טבעי" שלהם – כפי שהם יוצרו.
קשה לזהות חומרים שהם תרכובת עם חומרים אחרים.
במקרה הנוכחי, יש בידי החוקרים תרכובת של החומרים המזהמים יחד עם דלק.
כדי שאפשר יהיה לזהות את החומר המקורי, צריך שיהיו בספריה מאפייני התרכובת, יחד עם ציון החומרים שמהם היא מורכבת.
בספריות החומרים שיש בישראל כנראה שאין את התרכובת הזאת ולכן לא יודעים לזהות את החומר המזהם.
נדמה לי שאתה מבלבל בין תרכובת לתערובת. מים למשל הם תרכובת המכילה מימן וחמצן. זה שונה מתערובת (למשל יין – שמכיל כמה סוגי תרכובות – מים, אתאנול, סוכרים ועוד)