הפוסט הזה הוא תגובה לציוץ של לינוי בר גפן
חרדים בצה"ל = נשים ינוטרלו, חרדים בשוק העבודה = נשים יופרדו. התוצאה: גם אחרי רפורמות חיוניות יהיה רוב שמשלם מחיר, הרוב הדוממת.
אני חושב שלדברים שאכתוב כאן יש ביסוס כלשהו ולא רק מהרהורי ליבי – אני עבדתי בחברת תוכנה בניהול אשה חרדית שבה עבדו גברים ונשים חרדים. היום אני עובד עם נשים חרדיות.
ולא רק זה, שותף לכתיבת הפוסט "חבר אינטרנט" שלי שהוא חרדי. הזמנתי אותו להשתתף בכתיבה כדי לוודא שאני לא כותב שטויות. הוא ביישן אבל הרשה לי לחשוף את שמו – יחזקאל.
אני חושב שהבעיה עם הגישה של בר גפן שהיא מכירה חרדים רק מהתקשורת.
לא, הטענה שלי היא לא "יש חרדים נחמדים" כמו שיש "מתנחלים נחמדים".
הטענה שלי היא שאנשים בכלל – חרדים, מתנחלים או ערבים – מתנהגים באופנים שונים כאשר ההקשר של הפעולה שלהם הוא בין אישי, מקצועי או פוליטי. כן, אני יודע, "האישי הוא פוליטי", ובכל זאת.
רוב הדברים שמופיעים בתקשורת החילונית על חרדים הוא בהקשר הפוליטי של הפעולות שלהם – כנסת, מרחב ציבורי, גיוס לצבא, השתתפות בשוק העבודה וכו'.
חלק מהפעולות שאליהן אנחנו נחשפים בתקשורת הוא בהקשר הפוליטי הפנימי של החרדים. מכיוון שהם חרדים, הם מנסים לשמור על החומות של עצמם. כמו שאמר חבר שלי, קצין במילואים – "המטרה של הקמת החומה הסינית הייתה לשמור שהסינים לא יברחו, יותר מאשר שהאויבים לא יצליחו להיכנס."
המצב שונה כאשר אדם חרדי עובד באיזה שהוא מקום.
במקום העבודה ההקשר הפוליטי הוא משני.
במקום עבודה, המטרה היא להתפרנס, וכדי לבצע משימות בעבודה העובדים חייבים לשתף פעולה. אדם שייצור תחושת אנטגוניזם כלפיו בסביבת העבודה לא יזכה לשיתוף פעולה ועלול למצוא את עצמו בחוץ.
במקום העבודה כולם "מנסים להסתדר", לגשר על הפערים כדי להגיע בשלום לסוף היום וללכת הביתה.
במקום העבודה, אנשים מוצאים לעצמם דרכים עדינות להימנע ממה שלא נעים להם וגם "להחליק".
כן, גם חרדים "מחליקים" ומה שמוכרז בציבור "ייהרג ובל יעבור" – "עובר", אם זה מה שצריך לעשות.
יש חרדים שקשה להם "להחליק" ולכן הם עובדים במקומות שמראש יותר מותאמים להם. אין שום רע בכך.
אבל להגיד ש"חרדים הם חרדים" ובכל מקום יתנהגו כמו "חרדים" זו טעות שגורמת לעוול. חבל לעשות את הטעות הזאת וחבל "להדיר בחזרה" ציבור שלם.
– – –
ראשית אתייחס לנושא העקרוני: האם דרישת ההפרדה (במקומות עבודה; עניין הצבא מורכב בפני עצמו) היא דרישה מתחייבת על פי ההלכה "היבשה"?
התשובה היא "לא".
יעידו על כך כל מי שנכנסים לעסק חרדי מכל סוג שהוא – תהא זו צרכנייה חרדית, חנות אקראית ברח' רבי עקיבא בבני ברק או ברח' מלכי ישראל בירושלים, ואפילו, אפילו מי שהציץ למערכת של אחד מהיומונים החרדיים, שופרי הדרישות החרדיות למיניהן.
במקומות האלה עובדים ביחד גברים ונשים ולא שמעתי מעולם על דרישה להפרדה במקומות האלה.
אז מה הבעיה של החרדים? יש חשש של היחשפות "לעולם הגדול". חרדים רגילים לחיות ולעבוד בסביבה שהיא כולה חרדית. לכן, יש חשש "להתערבב" במקום שבו חלק מהסביבה חילונית. לדוגמה – שהות משותפת עם אנשים שלא מתלבשים כחרדים מהווה קושי.
אני מבין את אלה שחוששים, את אלה שלא רוצים לעבוד בסביבה חילונית. אני מכבד את אלה שמבקשים לעבוד רק במקום עבודה שמתקיימת בו הפרדה בין גברים לנשים.
אם הם מרגישים בזה צורך – אין שום בעיה.
אלא מה? אני לא מכבד את אלה שחושבים שצריך לשנות סדרי עולם במיוחד בשבילם ולהפריד בין גברים לנשים במקומות הקיימים.
אתם מבקשים לעבודה במקום שבו יש הפרדה בין גברים ונשים? לי אישית אין בעיה עקרונית עם הצורך שלכם אבל אתם צריכים להתכונן לשלם מחיר מסוים. תודיעו שאתם רוצים לעבוד בנפרד ותקוו שלמקום העבודה שבו אתם חושקים תשתלם העלות הנוספת של העסקתכם.
(לפני הפסקה הבאה – הבהרה: אני לא מציין את שם החברה שבה אני עובד אבל זה גם לא סוד. חיפוש קל יגלה לכם זאת. חשוב לי להבהיר שאני לא מתיימר לייצג את עמדת החברה באופן כלשהו. אני רק כותב את מה שאני רואה ואת הדברים הידועים לכל.)
במקום שבו אני עובד, חברת הייטק גדולה, מעסיקים קבוצה של נשים חרדיות, כאלה שלא סיימו תואר אלא רק לימודי תעודה דרך מוסדות החינוך העל תיכוניים החרדיים ("סמינרים").
מלבד דרישות הקבלה השונות, ההעסקה מותאמת לצורכיהן הדתיים. למשל, הן מקבלות חופש בחול המועד, באופן רשמי.
אני, לעומתן, צריך לוודא עם המנהל הישיר שלי שאני יכול לצאת לחופש בחול המועד ואין משהו דחוף שלא נוכל להתמודד איתו בהכנה מוקדמת לפני החג או במאמץ אחרי החג.
כחלק מהתאמת התנאים, הן גם יושבות באזור משלהן. זה, לטעמי, המודל הראוי למי שמבקש הפרדה. רוצים הפרדה? אין בעיה, תהיו אתם במקום נפרד משלכם.
במקרה שלהן, החברה החליטה שזה שווה לה. כמו כן, נראה שיש פה גם אינטרס לקדם שילוב של חלקים שונים בחברה.
מעשית, אני לא החרדי היחיד שעובד כאן וכולם מסתדרים.
מי שלא מתאים לו לעבוד עם נשים, יבחר מלכתחילה לא להיכנס למקום כזה ויצטרך למצוא פתרונות אחרים אם ירצה לעבוד. מי שנכנס למקום כזה – נכנס מתוך מודעות לכך שנדרשת ממנו התמודדות.
האוכל בחדר האוכל לא ברמת הכשרות המתאימה לך? תביא אוכל מהבית או תקנה איפה שהוא בסביבה. ברגע שבחברה מסוימת יהיה מספר גדול דיו של חרדים, סביר להניח שהם גם ירצו לדאוג להם למנות מהדרין בחדר האוכל.
עושים אירוע לקבוצה במקום שלא מתאים לך? תתנצל בנימוס ואל תגיע. (זה אולי המקום לציין לגנאי מקומות שלא מתחשבים ברגישויות כאלה ומחייבים את העובדים להגיע לאירוע שנוגד את אמונתם. כן, יש חברות כאלה.)
אני מדבר באוויר? ממש לא, אני וחרדים רבים עושים כך באופן קבוע, וזה הוא המודל הראוי בעיניי.
הציוץ שבגללו התחיל הפוסט הזה מביע חשש מתופעת המדרון החלקלק – אם כבר חברה מאפשרת הפרדה בין גברים ונשים, לבסוף היא תעשה זאת באופן גורף. חרדים שחשובה להם הפרדה בין נשים וגברים לא שואפים שגם חילונים יעבדו בנפרד. אם חברה תיצור הפרדה בין גברים ונשים לכל העובדים, זו תהיה אחריות החברה עצמה, לא אחריות החרדים, ולכן אין להאשים אותנו בכך. בכל מקרה, אני לא רואה אפשרות שהפרדה בין גברים ונשים חילונים תעבור בשלום ולכן אני חושב שהיא לא תקרה.
יישר כוח, מילים מדויקות
אומנם אני לא חרדי אבל בתור דתי שעובד במקום חילוני אני מאוד מזדהה עם כל מה שנכתב כאן
שמת את עניין הצבא בצד. שזה סבבה, כי עכשיו אתה מתאר מצב שאני מכירה לא רע בכלל ממקום העבודה שלי. אבל בוא נחזור רגע לעניין הזה שעזבנו בצד. כי הוא משליך על שני דברים, על כמות האנשים שמגיעים למקומות העבודה ועל הציפיה שלהם מהעולם החילוני. אז יש מצב שמנכ"ל חברה בינ"ל גדולה לא יתכופף לדרישות, ויש מצב שמאסה גדולה של חרדים בחלק ה"לא מופרד" של החברה לא יחזיר את מעמד האישה במקום העבודה אחורה 40 שנה. אבל קח קבוצת פיתוח ממוצעת בחברת הייטק. יש בה, סדר גודל, שתי נשים. שתי נשים מול אדם אחד או שניים שלא הכי מסתדרים עם נשים, זה בסדר. מישהו ישים לב. שתי נשים מול חמישה או שישה, אז פתאום הנשים מתחילות להיות אלה שמפריעות לעבודה לזרום.
אז, נכון, גם זה מדרון חלקלק. אבל הוא לא מדבר על מה שתוביל אליו ההפרדה, אלא מה שתוביל אליו האינטגרציה. כי מנהל של קבוצה שיש בה כבר שמונה או תשעה או עשרה גברים חרדיים אולי יחשוש לשכור אליה נשים חדשות, אם הוא רואה שלא משחקים יפה. כי אתה לא יודע איך יראו הציפיות אחרי שירות צבאי מותאם כמו כפפה. כי מספיק קשה לאישה במקצועות מחשבים והנדסה למצוא עבודה כבר עכשיו, גם אם היא טובה, מפאת אותם אנשים ש"לא שוכרים נשים בפרנציפ". לך על זה, תן להם תירוץ טוב.
אוי, טוב, זה יצא קצת יותר פרנואידי-לוחמני משהתכוונתי. כל מה שרציתי להגיד זה שאי אפשר להשליך מהמצב הקיים על מה יקרה אחרי גיוס מאסיבי, וזה אפילו בלי לדבר על מה יקרה בצבא ולצבא.