אתחיל בסיפור.
לפני שנים היתה ברחוב הראשי של אילת מאפיה – "מאפיית הבית". המאפייה הזאת היתה "מוסד".
מתי שהוא, הוקמה לידה עוד מאפייה, וגם היא נקראה "מאפיית הבית".
התחילה מריבה.
לאחר זמן, אחת קראה לעצמה "מאפיית הבית המקורית" והשניה "מאפיית הבית האמיתית".
למה נזכרתי בסיפור הזה?
אתמול בערב היו שתי הפגנות (למעשה שלוש).
אחת, ברחבת המוזיאון, שבה היה שיתוף פעולה בין כמה ארגונים, כולל סתיו שפיר – ממובילות המחאה החברתית.
והשניה, מול קרית הממשלה, גם היא של המחאה החברתית.
למרות שלי היה ברור מה היא "ההפגנה האמיתית של המחאה החברתית", לאמצעי התקשורת הממוסדים לא היה ברור. נבע מכך בלבול ודיווח חסר של ההפגנה "שלנו".
פיצול המחאה ימשיך וייצור בלבול, אצל אמצעי התקשורת הממוסדים ומכך גם אצל אלה שאינם מקורבים למהלכים.
לכן, חייבים כבר עכשיו למתג את הצד שלנו כך שאפשר יהיה לקרוא לו בשם מובחן.
אני מציע את השם "המאבק החברתי" כדי לבדל אותנו מ"המחאה החברתית". אם יופיע שם שאינו מכיל את המילה "חברתי" בהטיותיה השונות, עדיף.
המונח "חברתי" אכן סבל משימוש יתר וזילות בידי יותר מדי גורמים שניסו לנכס אותו, ולכן עוקצו ניטל.
נראה לי שזה יהיה נכון להצטרף להחייאת הסוס הסוציאליסטי, במיוחד בגרסת הסוציאל-דמוקרטיה. זה נכון ששלי יחימוביץ' רצה על הטיקט הזה, וזה נהדר.
בקיצור – מאבק סוציאל-דמוקרטי!