פאוורפוינט בעצרת האו"ם?

כולם לעגו לביבי שהביא גראף מטופש לעצרת הכללית של האו"ם.

אני רוצה להציע נקודת מבט אחרת.

בכל ישיבה או הרצאה היום מקובל להציג מצגות, להראות סרטונים או לחלק דפים מודפסים שעליהם רשימות, טבלאות וגראפים.

משום מה, עדיין מקובל לא לעשות זאת במקומות כמו מליאת הכנסת או מליאת עצרת האו"ם. לא בדקתי במקומות אחרים.

אני חושב שזה הוא אנכרוניזם שצריך לחשוב עליו מחדש.

יש נימוקים לכאן ולכן.

מניעה של אפשרות שימוש באמצעי המחשה שומרת על מכובדות של המקום והאירוע.

אי שימוש באמצעי המחשה מחזק את הדגש על היכולות הרטוריות של הנואמים.

ממילא כולם יודעים שזו הצגה ואף אחד לא משכנע אף אחד אז למה לטרוח?

שימוש באמצעי המחשה יכולים לעזור לנואמים לשכנע ולהביא עדויות שאינן רק "עדות שמיעה".

שימוש באמצעי המחשה יכול לשים דגש ציבורי על יכולת המחשה ולא רק על יכולת לנאום בעל פה.

שימוש באמצעי המחשה יכול להוסיף אלמנט בידורי לא מכובד – מסכים כחולים ותמונות פורנו מקריות.

שימוש באמצעי המחשה עשויים לגרום להצגת דימויים מטרידים. שואה כבר אמרנו?

בכל מקרה, אני חושב שביבי הציג את הגראף מתוך צורך אמיתי ויש צורך לחשוב ברצינות על האפשרות לאפשר זאת לנואמים.

—

דימוי – עידו קינן