בגין לא היה מדבר ככה

הפעם החלטתי להפסיק לדבר פוליטיקה אך ורק עם החברים שלי אלא לנסות לדבר עם מישהו שאני בטוח שהוא לא בצד שלי.

מוטי הוא בעל קיוסק במרכז המסחרי הישן של בית שמש. כבר שנים שבכל יום שישי אנחנו קונים אצלו עיתון (הארץ" כמובן) וגרעינים. הוא צעיר, ידידותי וליכודניק. כמובן שבשבילו אנחנו ה"שמאלנים".

לפני שבוע, כשקניתי את העיתון, התחילה שיחה. "שלי יחימוביץ' יכולה להיות ראש ממשלה? נו בחייך אחי" ודברים כאלה.

המשכתי בדרכי אבל החלטתי שאני אמשיך לדבר עם מוטי ולא אוותר.

חשבתי על משפט פתיחה ש"יפיל" אותו. היום עברתי לידו וניסיתי. אמרתי לו ככה "נכון האנשים עם הסרבלים האדומים שמחלקים עיתונים בחינם ואז אנשים לא קונים ממך עיתונים? תמשיך להגיד שזה גשם".

הוא לא נפל אלא אמר לי שמאז שמחלקים עיתון בחינם אנשים דווקא קונים יותר עיתונים. מילא, יכול להיות שהוא צודק.

אבל השיחה המשיכה. במקום פוליטיקה, השיחה עברה לערכים.

איך שהוא, היא הגיעה לזה שאנשים לא עובדים ולא מתפרנסים ומוציאים כספים שאין להם.

מוטי אמר משהו כמו "אם הם רק היו קמים בשבע במקום בעשר, הם היו מפרנסים את עצמם והמדינה לא היתה צריכה לדאוג להם."

שאלתי "ומה עם הילדים שלהם? מה עם החמלה לחלשים?" ואחד אחר שעמד ליד הקיוסק אמר "אז שיקחו להם אותם". מוטי לא סתר אותו.

המשכתי לסידורים שלי והשיחה לא עזבה אותי.

ואז חשבתי על מנחם בגין.

בדרך חזרה לאוטו עברתי שוב ליד הקיוסק ואמרתי למוטי "מאד העציב אותי מה שאמרת. בגין לא היה מדבר ככה. ביבי הרעיל לכם את המוח".

בפעם הבאה שאני אעבור ליד הקיוסק של מוטי אני אגיד לו משהו כמו "המערך הזניח את עיירות הפיתוח ואת המזרחים וזאת הסיבה שבגין עלה. טוב שהוא עלה וטוב שהוא עשה. לבגין היה לב חם לבני אדם, לביבי לא. ביבי הורס את כל מה שבגין עשה. בגין היה מתבייש ב-ביבי".

לאן תתפתח השיחה משם, אני לא יודע.

השיחה הזאת חשובה לי כי היא מאד מלמדת, אותי לפחות.

די בטוח שאני לא אצליח לשכנע את מוטי לא להצביע לליכוד, אבל אולי אני אוכל לעורר בו ספקות.

זה מה שחשוב, לעורר ספקות במי שבטוח. אולי אפילו השיחה תעורר בי עצמי ספקות לגבי הדעות שלי.

—

ההשראה לשיחה עם מוטי הוא הפוסט של דובי קננגיסר – לשכנע, לא רק את המשוכנעים על האופן שבו אנשים משנים את הדעות שלהם. פוסט מאד מומלץ.