לפני שנתיים פרסמתי כאן מילון טוויטר ישראלי. כתבתי בהקדמה : "אני מבקש להדגיש כי זה הוא אינו המילון של הטוויטר הישראלי. אני מניח שקיימות קהילות טוויטר אחרות משלי שאולי משתמשות במונחים אחרים עם דגשים אחרים."
בעקבות איזו שיחה קצרה בטוויטר לפני כמה זמן חיפשתי והופתעתי למצוא קהילות של צייצנים שהן אחרות לחלוטין משלי.
הופתעתי, כי הדעה המקובלת (עלי ועל הסובבים אותי באינטרנט) היא ש"טוויטר לא תפס בישראל".
בייחוד עניינה אותי השאלה האם כשהם כותבים על השימוש בטוויטר, הם משתמשים במונחים שונים לחלוטין מאשר הקהילה שלי.
הפועל שבלט לי יותר מכל הוא "להתחרקש" שהיה לי בלתי ברור לחלוטין. הבנתי שזה איזה שהוא סוג של שיחה אבל לא הצלחתי לשים את האצבע בדיוק. עכשיו כשחיפשתי, ראיתי שמישהי כתבה : "להתחרקש זה לדבר בציוצים , בלי להזכיר שמות". או במלים שלי – דו שיח בציבור. לילדים ולנערים שמשתמשים במונח הזה יש פייסבוק ו-ווטסאפ. כנראה שהדו-שיח בציבור בטוויטר משמש להם לצרכים חברתיים שהם שונים משיחה בפייסבוק. בווטסאפ השיחה לא גלויה אלא אם כן מדובר בקבוצה. בפייסבוק מתחילים את השיחה הפומבית בסטטוס ואז משוחחים בתגובות. השיחה בפייסבוק תהיה ב"טריטוריה" של מי שכתב את הסטטוס הראשון. מה שמעניין בהתחרקשות היא שעד כמה שהצלחתי לראות, לא משתמשים במינשונים. כשהשיחה מתקיימת, ברור ששני המתחקרשים משוחחים אונליין ולכן ואין להם צורך למנשן כדי להסב את תשומת ליבו של השני.
הזכרתי כבדרך אגב שאני כותב כאן על ילדים ונערים. זו ההנחה שלי מתוכן הציוצים שלהם. הנה ציוץ לדוגמה : "לא מבינה תאנשים האלה בני 100 שפותחים טוויטר ומצייצים על איזה בורקס שהם אכלו".
שימו לב להפיכת "את האנשים" ל"תאנשים". כמובן שיש גם "תהורים", "תמורים", "תילדים" וכו'.
עוד צירוף נפוץ הוא יא + קללה = יקללה. "יחתיכת", "יחרא", "יהומו", "ימטומטם" וכו'.
אבל כדי למצוא את הצייצנים האלה לא צריך לחפש קללות. אפשר פשוט לחפש "מבחן" או "בוחן".
עד כאן השיטוט הקצר שלי בעולם ההוא שעד כה לא ידעתי על קיומו. מבחינתי, הפוסט הזה הוא שיתוף בגילוי מפתיע. אני מקווה שאחרים יעמיקו, אולי אפילו כמו שכרמל ווייסמן כתבה דוקטורט על פקאצות ישראליות בישראבלוג.
עדכונים
לאחר פרסום הפוסט התקיימה שיחה ערה בפייסבוק וגם בטוויטר. אני מביא כאן כמה קישורים ועובדות.
הנה כמה פוסטים שכתב עומר קפלן על נוער בטוויטר.
אפריל 2009 – למה בני נוער לא משתמשים בטוויטר
אוגוסט 2009 – טקראנץ' מסבירים: למה בני נוער לא משתמשים בטוויטר?
נובמבר 2011 – מחקר: התנהגות של בני נוער ברשתות חברתיות
יואב גולדברג, מרצה במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר אילן אוסף ציוצים לתוך מאגר מידע. הוא כתב לי: בחצי השנה האחרונה ספרתי 221243 שמות משתמש שונים שצייצו משהו בעברית. מתוכם, 7932 צייצו טקסט שכלל "מבחן". החיפוש "חרקש" החזיר 2748 ציוצים.
בני הנוער לא לבד. גם בר-כוכבא כתב לפני כמעט אלפיים שנה: "משמעון בן כוסבה ליהושע בן גלגולה שלום. מעיד אני עלי תשמים – – -שאני נותן תכבלים ברגליכם כמו שעסיתי לבן עפלול" (ראו כאן: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA )
דוגמא נפלאה ערן! אני משתמשת בשיעורים בדוגמאות מהתנ"ך אבל זו הרבה יותר חזקה, תודה :-)
ובאשר ללהתחרקש, רוביק רונזטל יכתבו על זה השבוע בזירה הלשונית, זה פועל ערבי שהיו לו כבר משמעויות סלנג שונות עד לפני כמה שנים. בעקבות ההמלצה שלך, חנן, בדקתי כמה דוגמאות ונראה שזה סוג של משחק, לנחש עם מי מנסים להתחרקש ולפעמים זה לא אתך למרות שהיה נדמה לך וכו'…ויש נורמות שאסור להתחרקש עם בחורות אחרות כשיש לך חברה וכו'.
אהבתי את חוסר ההבנה כלפי מבוגרים. זה הזכיר לי שמספר שנים אחרי שפתחתי בלוג התחלתי לקבל תגובות מילדים שהרגישו שבלוגים זה רק לשכבת הגיל שלהם. תגובות בסגנון: יא זקן, אין לך חיים? מה אתה כותב בלוג?