לחיות בבית שמש – עיר מתחרדת

By | 6 בדצמבר 2013
צילום: שאול אמסטרדמסקי

צילום: שאול אמסטרדמסקי

הבסיס להבנת הקושי לחיים בעיר מתחרדת הוא "תחושת הבית".

כשאני נמצא בבית, אני רוצה להרגיש בנוח.

בדרך הביתה אני רוצה לפגוש אנשים דומים לי. אנשים שאנחנו יכולים להרגיש קרבה כל שהיא אחד לשני בלי הרבה דיבורים.

אנשים שנראים דומים לי. אנשים שמדברים את השפה שלי ואם אני שומע אותם מדברים, אני לא חושד שהם מדברים עלי בשפה זרה כדי שאני לא אבין.

עד כאן זה הוא תיאור של גזענות מצויה.

אם רק זה היה התיאור שלי את התחרדות בית שמש, שבה אני חי, הייתי מוכן לקבל את הטענה שאני גזען.

אבל התחרדות היא הרבה יותר מכך.

חרדיות היא אידאולוגיה, ומכך, ההתחרדות היא אידאולוגית. המאבק בהתחרדות הוא מאבק מעשי המבוסס על פער אידאולוגי.

החרדים הם קבוצות מאורגנות שמבצעות השתלטות מודעת על ערים שעד כה היו ברובן חילוניות, או במקרה של בית שמש, מסורתיות.

חרדיוּת, מטבע השם שלקחה לעצמה, היא מתבדלת, כופה את עצמה ותוקפנית.

החרדים מכירים בסמכות המדינה והשלטון המקומי כל עוד זה מועיל להם. אפשר לראות את זה מתבטא באופן שבו הם בונים. חוקי הבניה לא ממש חשובים להם. בית שמש היא מקום מצויין בשביל החרדים לבנות איך שבא להם כי מחלקת ההנדסה של העירייה היא גוף בתת תפקוד מתמשך על פני שנים. ראו את דו"ח מבקר המדינה על הוועדה המקומית לתכנו ולבנייה בית שמש.

אפשר להגיד "אז מה? שיבנו איך שהם רוצים". אבל זה לא כך. אחד מהעקרונות הבסיסיים במדינת חוק הוא השוויון בפני החוק. חיים בעיר שבה קבוצה אחת, במודע, מפרה באופן שיטתי את החוק, יוצרים תחושה רעה. בייחוד כאשר קבוצה אחרת (ואני בתוכה) רוצים לשמור על החוק.

מגיע אדם לקופת חולים. ממתין לרופא. עד כאן רגיל. אבל בבית שמש, בסניף המסויים הזה הוא צריך לשבת באיזור "המתנה לגברים". זו היא כפיה של אורח חיים חרדי על המרחב הציבורי. הכפיה החרדית על המרחב הציבורי מתקיימת בצורות "עדינות" כמו זו אבל גם מגיעה לאלימות כגון זריקת אבנים על מכוניות בשבת ועוד. עיר שבה אני מרגיש מאויים אם אני רוצה להשתמש בחופשיות (על פי חוק) במרחב הציבורי שבה, היא עיר שאני לא מרגיש בה בבית.

צילום: אמיל סלמן - "הארץ"

צילום: אמיל סלמן – "הארץ"

התוקפנות החרדית מחלחלת למרחב הציבורי בלי שתצטרך להיות מבוטאת בכל פעם. בכניסה לעיר נבנה מתחם חדש. את המתחם מקיפה גדר ועליה פרסומת לרכישת עסקים ודירות במתחם. בפרסום המקורי לא שמו תמונות של נשים או ילדות. הפחד מההשחתה של החרדים חילחלה לתודעתם של המפרסמים והם ניסו להימנע מקונפליקטים. קבוצת נשים הדפיסה תמונות בגודל המתאים והדביקה אותן על הפרסום.

אפשר להגיד "לא כל החרדים כאלה" ו"אני מכיר חרדים סובלנים". אין כאן עניין אינדיבידואלי. גם לי יש חבר חרדי שלועג בדף הפייסבוק שלו על חרדים המתנגדים לאינטרנט.

להתחרדות יש גם השפעות פנימה לתוך החברה שלהם. מדי פעם אני מדבר עם חרדים ושומע על חרדים שאומרים שהם מעדיפים לחיות בקרב חילונים כדי לא לסבול מהתופעות הנלוות להשתלטות החרדית.

החרדים בבית שמש מתייחסים לעצמם כחברים בקבוצה ופועלים באופן מאורגן כקבוצה. כקבוצה, יש להם יותר כח מאשר לחילונים, למסורתיים ולדתיים הלאומיים שפועלים יותר כיחידים.

החילונים והמסורתיים של בית שמש שנתקלים בתהליך התחרדות מאורגן עוזבים את העיר. הם רוצים לחיות בקרב אנשים שלא מאיימים עליהם. אפשר להבין אותם.

אני, כחילוני שחי בעיר, סובל מעזיבת החילונים ממעמד הביניים. נערים ממשפחות חילוניות שעדיין חיות בבית שמש נוסעים ללמוד בירושלים, בעיקר מסיבות חברתיות. לא נשארו להם חברים בעיר.

לבתי הספר היסודיים הממלכתיים נגמרים התלמידים. העירייה נלחמת במשרד החינוך שלא יסגור בתי ספר שאין בהם מספיק תלמידים על פי תקן. בבתי ספר ממלכתיים, היחס בין תלמידים עניים מתקשים ובין תלמידים ממעמד הביניים משתנה. מורות שפעם היו צריכות להתמודד עם מספר מועט של מתקשים בכיתה, צריכות היום ללמד כיתות שבהם המתקשים הם חלק משמעותי. ילדים ברמה גבוהה שפעם למדו עם רוב של ילדים ברמתם, צריכים ללמוד היום בכיתות שבהם הם לא הרוב.

כל אלה מקשים על החיים בעיר ועל הישארות בה, אבל יש תקווה.

בימים הקרובים יתקיים דיון בבית המשפט בתביעה לבטל את תוצאות הבחירות המקומיות בבית שמש. החרדים הפעילו מערכת שיטתית של רמייה ושחיתות כדי לגנוב את הבחירות.

המועמד החילוני (אצלנו קוראים לזה "ציוני" כי הוא בעצם מסורתי ותומכים בו גם חרדים-דתיים-לאומיים) הפסיד בבחירות בכמה מאות קולות.

גם כאן, החרדים הפעילו מהלכים מתואמים של עבירה על החוק.

אני מקווה שהתביעה שלנו תתקבל, יתקיימו בחירות חוזרות ויהיה לנו ראש עירייה חילוני שהחוק, המנהל התקין והשוויון בפני החוק יהיו נר לרגליו.

אולי אז תעצר ההתחרדות של בית שמש, תהיה תחושה של תקווה לעיר ופחות אנשים ישקלו לעזוב את בית שמש.

עוד פוסטים שכתבתי כאן על החיים בבית שמש

גם אני רוצה לכתוב משהו בקשר לשחיתות – ינואר 2007

אורות בנות – סיור מצולם בבית שמש – דצמבר 2011

אורות בנות – מה הקשר בין לימודים נפרדים והדרת נשים – ינואר 2012

מכתב מרגש של אשה דתית לאומית מבית שמש – נובמבר 2013

 

5 thoughts on “לחיות בבית שמש – עיר מתחרדת

  1. אייל

    רציתי להגיד לך תודה על הפוסט הזה
    בתור יהודי מסורתי דתי שנמצא בתהליכים איטיים אבל בטוחים של חזרה בתשובה
    הפוסט שלך משמח אותי
    אני לומד ממנו שאתה שונא עוין ומתעב את האוכלוסיה הדתית שומרת המצוות, ושלאנשים כמוך אין מה לחפש שם. ואולי בכלל אין מה לחפש בארץ הקודש
    ..כי אולי עדיף פשוט שתהיה גוי דובר עברית.. בחו לארץ…
    ולעצמי אני שמח שקראתי את הפוסט העוין הזה
    אצלי הוא עשה עבודה הפוכה..
    הוא הביא לי את החשק לעבור לגור בבית שמש !
    תודה !!

  2. יניב קיסלר

    לפני שנה התמודדנו במושב בו אני גר בניסיון להקים גן חרדי. אין במושב חרדים פרט לרב (בנו של הרב עמר) שהוא למעשה דחף את כל העניין, בטענה שזה יהיה גן דתי ולא חרדי- מאוחר יותר גילינו שארגון חרדי עומד לממן את הגן- אך לא זה העניין.

    בזמן המאבק צפיתי במספר הרצאות של ירון ידען בנוגע למאמצי ההתחרדות- ירון ידען הינו ראש כולל שחזר בשאלה (אני מאמין שאתה מכיר אותו או את פועלו).

    באחד הראיונות של ירון בתוכנית של לונדון וקירשנבאום הוא אמר משפט שתפס אותי "הציבור החילוני והמסורתי הוא פלורליסטי ולכן יקבל כל שכן, אך הציבור החרדי לא יכול לקבל את האחר והשונה".

    אני אחזור לרגע לרב עמר, רב הישוב שלנו- בנקודה מסויימת במאבק הוא שלח מכתב לתושבים וציין "רק רציתי להקנות לילדים ולנוער קצת ערכים"- פה הרב הפסיד כי חשף את המניעים האמיתיים שלו- אנחנו, החילוניים והמסורתיים בני המושבים- חסרי ערכים בעיניו.

    בהצלחה במאבק על צביון הישוב שלכם- תלחמו אחרת תאבדו את עצמכם תוך מספר שנים מועט.

  3. נועם

    זהות ראש העיר לא משנה הרבה ולכן החלטתי לפני מספר חודשים לעזוב את בית שמש יש לי עוד בעיה טכנית למכור את הדירה אך אני מעריך שבקרוב מאד אני ימצא קונה.
    אני מתגורר בחלק הציוני של העיר ונדהמתי לגלות שרוב הפונים אלי במשך החודשיים האחרונים בכדי לנות ממני את הדירה הם חרדים הדבר רק מחזק אצלי את התחושה שאין לי מה לחפש בבית שמש ובקרוב ממש אני עובר למודיעין.

  4. נועם

    זהות ראש העיר לא משנה הרבה ולכן החלטתי לפני מספר חודשים לעזוב את בית שמש יש לי עוד בעיה טכנית למכור את הדירה אך אני מעריך שבקרוב מאד אני ימצא קונה.
    אני מתגורר בחלק הציוני של העיר ונדהמתי לגלות שרוב הפונים אלי במשך החודשיים האחרונים בכדי לקנות ממני את הדירה הם חרדים הדבר רק מחזק אצלי את התחושה שאין לי מה לחפש בבית שמש ובקרוב ממש אני עובר למודיעין.

  5. אהד

    אני חושב שאתה קצת מבלבל בין דברים וקצת נסחף בגל העכשווי של אנטי חרדים . לגופו של עניין (ככה הסביר לי פעם מתווך) חרדים עוברים לגור איפה שיש כבר חרדים לכן למשל לא תמצא חרדים בקצרין או בדימונה . לנו כחרדים יש מצוקת דיור די רצינית . ולכן יש הרבה ביקוש חרדי . אבל אף אחד לא מנסה להשתלט על אף אחד בצורה מכוונת (זה לא שהרבנים אמרו בבתי כנסת היעד הבא בית שמש קדימה הסתער) . זה תהליך חברתי לגיטימי . בנוסף לזה אף חרדי לא מנסה לכפות על אף חילוני איך לחיות . אנחנו רק רוצים לחיות את החיים שלנו לפי מסורת וחוקים שקיבלנו מאבות אבותינו הקדושים . זה טבעי שהחזק יצליח לכופף את החלש לכן אתה רואה כל מיני שלטים של גברים בלבד. אני חושב שבהחלט ניתן לחיות זה לצד זה (אפילו באותו בניין ) עם רצון טוב של שני הצדדים . וגם זה לא כזה נורא לחיות בעיר בלי כרזות ענקיות עם נשים מעורטלות .
    לסיכום לא מצאתי בדין וחשבון הנוקב שלך אף הערה אחת שהיא באמת משמעותית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *