לפני קצת יותר משבוע, כתבה אחינועם ניני בדף הפייסבוק שלה את הדברים הבאים:
בקר טוב. רציתי להודיע שביטלתי את השתתפותי בטקס פרסי אקו"ם מסיבות אידיאולוגיות, וביקשתי שאף אחד גם לא יקבל את הפרס בשמי. בקיצור, delete.
לאחר המהומה שנוצרה, וכתוצאה מהטענות שהיא קוראת להחרים את זילבר, הבהירו ניני ודור את כוונתם בהרחבה. בין השאר הם כתבו:
איננו קוראים בשום אופן להחרים את אריאל זילבר האמן. יתרה מזו, היינו רוצים להאמין שהוא אכן ינצל את הבמה המכובדת שניתנה לו ויבהיר בפני הקהל מעט מן הדברים המיוחסים לו, ואולי גם יתנצל בפומבי בפני ההומואים, הערבים, היהודים החילונים, משפחת רבין, מדינת ישראל, ״פושעי אוסלו״, צה״ל, עובדים זרים ושאר גויים…
בשבוע בו הלכה לעולמה שולמית אלוני אנחנו הוגים במשנתה. אין אנו מצטטים את ״אני מאשים״ של זולא, אלא מסתפקים ב- ״אנחנו מתביישים בשם הציבור״ ומוותרים על קבלת הפרס למרות הערכתנו הרבה לאקו״ם ולרצון הטוב של הדירקטוריון להעניק לנו אותו.
דווקא יש הסבר סביר לטענה המקובלת שניני ודור קראו להחרים את זילבר. ההסבר מבוסס על מלים ועל האופן שבו אנחנו משתמשים במלים כדי לתאר את העולם שבו אנחנו חיים.
יש אנשי שמאל שקוראים לגופים בינלאומיים להחרים את מדינת ישראל בעקבות מדיניות הכיבוש שלו.
ה"חרם" והדיון סביבו שגורים בציבור.
לכן, באין הסבר אחר לתאר את המעשה של ניני ודור, אפשר להבין את הטענה שהם קראו לחרם על זילבר.
המעשה של ניני ודור הוא לא חרם ולא קריאה לחרם.
המעשה של ניני ודור הוא הימנעות שמגיעה הישר מאסטרטגיית המאבק הלא אלים שאותה ביסס גנדהי.
גנדהי קרא לזה "סטיאגרהה":
"סטיאגרהה", קרי, עוצמה הנולדת מאמת ומאהבה או אי-אלימות.
…
הסטיאגרהה אוסרת מכל וכל על גרימת נזק ליריב. הסטיאגרהי מבקש לנצח את היריב באמצעות קבלת הסבל על עצמו.
הציטוט הזה לקוח מהספר "סטיאגרהה בדרום אפריקה" שבו מספר גנדהי על צמיחתו כמנהיג פוליטי בדרום אפריקה ופיתוח תורת המאבק שלו.
אפשר לקרוא את הספר במלואו (באנגלית) כאן.
כבר שנים שאני משתוקק שהספר הזה יפורסם בעברית, ובעקבות המאבק החברתי שהחל בקיץ 2011, אפילו עוד יותר.
אני רואה בספר הזה "מדריך למשתמש" במאבק החברתי – הצדדים הרוחניים והמאד פרקטיים שלו. נודע לי שהספר ייצא בקרוב בעברית ואני שמח מאד על כך.
כדי שנוכל לדבר על מאבק לא אלים, וכדי שאחרים יבינו את מה שאנחנו מנסים לעשות, נדרש אוצר מלים שאינו קיים כיום בתרבות שלנו.
חוסר באוצר המלים לתיאור מאבק לא אלים הוא בין השאר המקור לאי ההבנה של המעשה של ניני ודור.
אני לא תמים עד כדי לחשוב שמי שמתנגד למעשים שלי ייאמץ את אוצר המלים שלי, אבל לפחות לאלה שמסכימים ותומכים דרוש אוצר מלים ומושגים כדי לשוחח על אסטרטגיות, טקטיקות ופעולות.
המעשה של ניני ודור והתהודה הציבורית שהוא קיבל, מחזקים אצלי את התחושה שאחיזה באמת היא אסטרטגיה אפקטיבית ותקפה שחשוב ללמוד ולהפעיל יותר.