זו השנה השניה שקיימנו במוזיאון המדע בירושלים את ה Jerusalem Mini Maker Faire. זה הוא יריד שבו מייקרים, יוצרים טכנולוגיים, מציגים את היצירות שלהם לציבור.
השנה הצעתי וביצעתי פרוייקט – רמזור שירותים.
מטרת הרמזור לפתור בעיה שאני נתקל בה במסגרת העבודה שלי במוזיאון. הצוות משתמש בשירותים הציבוריים שבהם משתמשים המבקרים. כשאני נכנס לשירותים – בהנחה שכל התאים פנויים ונקיים, אני רוצה להיכנס לתא שכבר הספיק להתאוורר אחרי המשתמש הקודם. מכיוון שאני לא יודע באיזה תא השתמשו ומה עשו שם, קשה לי לבחור.
רמזור השירותים שיצרתי עבור היריד מדד את זמן השהייה בתא, ומתוך הנחה שיש התאמה בין זמן השהייה בתא וזמן האוורור הנדרש, הציג רמזור אדום מהבהב לאחר יציאת המשתמש מהתא. לאחר זמן האוורור, הרמזור חזר להיות ירוק.
ביריד, היוצרים נמצאו ליד היצירות שלהם ושוחחו עם הקהל. אני לא ישבתי בשירותים אלא מחוץ להם. על השולחן שלי היה מחשב שאליו מחובר לוח ארדואינו וסנסור מרחק על קולי (כמו חיישן רברס במכוניות). באמצעותם הסברתי למבקרים את הרעיון ואת עיקרון הפעולה. אמרתי להם שאני לא באמת חושב שרמזור שירותים הוא מכשיר נורא חשוב אלא זו הזדמנות להדגים את הטכנולוגיה ואת השימוש בה. בעקבות ההסבר על הטכנולוגיה דיברתי איתם על אפשרויות שלהם להשתמש בה לצרכיהם.
היו אנשים שהתעניינו וניסו לזכור את המילה "ארדואינו". עודדתי אותם לצלם את הלוח עם הטלפון כדי שיוכלו לחפש באינטרנט כשיחזרו הביתה. למה לזכור אם אפשר לצלם? כך גם עזרתי להם זכור שהם התעניינו ולא לתת להתעניינות להישטף בזרם הגירויים.
חזרתי על אותו הסבר עשרות פעמים ובמשך ההסברים ניסיתי להבין מה בעצם אני רוצה להגיד בפרוייקט הזה וביריד עצמו.
המחשבות המשיכו גם אחרי היריד ואני חושב שהגעתי לאיזו תשובה. אישית, חלקית וזמנית, אבל תשובה.
המסר שלי דרך הפרוייקט הוא שטכנולוגיה יכולה להיות עוד כלי עבור אנשים יצירתיים.
מקובל לחשוב על ביטויי יצירתיות באמנות או באוּמנוּת. ההצעה שלנו ביריד היא שישנן הרבה טכנולוגיות שבהן אנשים יצירתיים יכולים לבטא את היצירתיות שלהם. הטכנולוגיה יכולה להשתלב בתהליכים יצירתיים קיימים ולא רק לעמוד בפני עצמה. טכנולוגיה יכולה לשמש כפתרון יצירתי לצורך אישי.
לימוד של טכנולוגיות חדשות מהווה אתגר עבור אנשים שנהנים מאתגרים אישיים שבסופם יש משהו שעובד, שימושי או אסתטי.
הייתרון בימינו שאפשר למצוא באינטרנט מתכונים מוכנים לטכנולוגיה. כמו בבישול, אפשר להתחיל עם מתכונים פשוטים ואז להתקדם ולשנות בהתאם לצורך ולטעם האישיים. כך אני עשיתי בפרוייקט שלי.
באופן טבעי, המבקרים ביריד היו משפחות עם ילדים. מבחינתי, גם הילדים וגם המבוגרים היו קהלי יעד לשיחה. לילדים הזדמנות להתיידד עם הטכנולוגיה ולגדול איתה כאפשרות טבעית לביטוי היצירתיות שלהם ולמבוגרים, הזדמנות להיכרות עם הטכנולוגיה ומימוש היצירתיות שלהם במסגרת תחביב.
אני עצמי לא עסקתי באינטנסיביות באלקטרוניקה מאז התיכון אבל הרעיון והאתגר והמחוייבות לפרוייקט עובד גרמו לי לחזור להלחמה ולתכנות וזה היה כיף גדול.
אני מקווה שהיריד יהווה השראה למבקרים ושבעתיד הם יצטרפו ליריד כיוצרים בעצמם.
גאוני! :)