תרגום של הפוסט Customers, not extortionists מאת Rafe Colburn. תרגמתי את הפוסט כי יש בו מחשבה חדשה עם גישה צרכנית מוסרית שהולכת נגד הזרם.
—-
בימים אלה, אם אנחנו רוצים שירות לקוחות קשוב מרוב החברות, המסלול המהיר ביותר הוא להתלונן על החברה בטוויטר באופן כזה שהם יראו את הציוץ. לא משנה אם הכבלים לא עובדים כמו שצריך, היתה לך בעיה עם הטיסה או שהאפליקציה לא עובדת כפי שציפית ממנה, טוויטר הוא המקור לקבל פיתרון.
זו היא בעיה, בעיקר עבור החברות שאנשים מתלוננים עליהן. החברות מחנכות את הלקוחות שלהן שהדרך היחידה לקבל שירות הוא על ידי ביוש פומבי שלהן. יותר מכל, החברות חוששות משיטפון של ציוצי "גם אצלי זה ככה" שיביא להשפעה שלילית משמעותית על העסק שלהן. החברות מעודדות את הלקוחות שלהן שפעילים בטוויטר להיות "סחטנים חובבים", ואני לא אוהב את זה.
העניין הוא שאני לא רוצה לאיים על חברה כדי לקבל ממנה שרות לקוחות סביר. אם זה מה שדרוש כדי לקבל שירות לקוחות מחברה, אני לא רוצה להיות לקוח שלה מלכתחילה. אני חושב עכשיו על העניין כי יש חברה שאני מקבל ממנה שירות גרוע ואני מתוסכל מכך שרוב הסיכויים שהבעיה תיפתר אם אני אתלונן עליה בטוויטר.
מה שעשיתי במקום הוא לקרוא תשובות של החברה לתלונות אחרות ואני אנסה לבצע את ההצעות של החברה ללקוחות של אלה שהתלוננו. נראה אם זה יעבוד.