מה בעצם קורה עכשיו במה שמכונה "לא האינתיפדה השלישית"?
שני הצדדים מתוסכלים מהמצב התקוע. כעסים נצברו עד שפקע משהו והעצבים הופנו להקזת דם.
הקזת הדם מוכיחה את מה שכל אחד מהצדדים אומר כבר המון זמן.
ימין יהודי נגד שמאל יהודי נגד ימין ערבי נגד שמאל ערבי.
הקזת הדם רק מחזקת כל צד בעמדה שלו.
הקזת הדם לא תוביל לשינוי כי מי שיכול לעשות שינוי לא רוצה בשינוי.
הקזת הדם תימשך לנצח?
לא, כי באיזה שהוא שלב הרווח עבור הפוליטיקאים יתחיל להצטמצם – אולי אפילו עד כדי הפסד – ולזה הם לא מוכנים.
הם יעשו כל מה שצריך כדי להפסיק את הקזת הדם.
להפסיק את הקזת הדם, חס וחלילה לא לפתור את הבעיה.
ומה אני אמור לעשות במצב של הקזת דם לצורך הוצאת עצבים?
אני משתדל לא להתעצבן.
אני משתדל לא לשחק את המשחק שלהם.
אני משתדל לתפוס מרחק מחשבתי ורגשי מהמצב כי אני יודע שהתרגשות שלי רק תוסיף לשורת הרווח של הפוליטיקאים ולא תסייע לשינוי.
אני אפילו משתדל לא להצטער על הפצועים והפגועים והמתים.
למה? כי ככה זה.
עוד כמה שבועות תתחיל תקופה של ליקוק פצעים ואז יתחילו להצטבר עצבים ואז עוד הקזת דם למען הפוליטיקאים.
להתראות באינתיפדה הרביעית.
Pingback: מתי יסתיים השלב הנוכחי של האינתיפדה השלישית? | וובסטר - הבלוג של חנן כהן