השפה הפנימית של הרצוג

כבר כמה זמן מעסיק אותי המושג "שפה פנימית". אני מתאר את השפה הפנימית כ-זו שבה האדם מדבר עם עצמו ומתוך כך, עם אחרים.

לדוגמא, אני חושב על השפה הפנימית שהילדים שלי רכשו מעצם היותם הילדים שלי ושל אשתי – יכולות אינטלקטואליות, הומור, אופן שיחה ועוד. לא סתם ילדים של עורכי דין הופכים להיות עורכי דין בעצמם, ועובדים סוציאליים ומנהלים וסוחרים ומהנדסים. הם שמעו את השפה של ההורים שלהם, הפנימו אותה, והיא השפה הפנימית הטבעית שלהם.

הערב חבריי לעגו לבוז'י הרצוג שכינה את מרצ "שמאל קיצוני" בתגובה לביקורת של שלי יחימוביץ'.

הרצוג נתפס כמי שלא מנהיג את האופוזיציה ולא יכול להיות אלטרנטיבה לשלטון הנוכחי.

וכאן אני חוזר למושג "השפה הפנימית".

מי הוא בוז'י הרצוג? באיזו משפחה הוא גדל? מה היא השפה הפנימית שלו?

הרצוג הוא נכד לרב הראשי של אירלנד, בנו של קצין בכיר ישראלי שהפך לדיפלומט, בדרך הקים את אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים והעשירים במדינה, היה חבר כנסת מטעם מפלגת העבודה ולבסוף נהיה נשיא המדינה. אמו ליוותה את אביו בקריירה שלו ויזמה בעצמה פרוייקטים ציבוריים.

בוז'י הרצוג גדל באמצע המרכז של השלטון.

משפחתו של הרצוג מעולם לא נזקקה להיות אופוזיציה לשום דבר.

מעולם לא היה חסר להם דבר.

לבוז'י הרצוג אין שפה פנימית של אופוזיציונר. הוא אפילו לא אשה.

את נצחונו על שלי יחימוביץ' הוא השיג באמצעות פוליטיקה פנים מפלגתית. את זה הוא למד בבית ויישם במפלגה.

כל המהלכים שלו ביחס לממשלת נתניהו נובעים מתוך תפיסה של "בעל הבית" ולא של כח ומרד.

בוז'י הרצוג לא יצליח להוביל את מפלגת העבודה לנצחון על הליכוד. אם אי פעם הוא יהיה ראש ממשלה זה יהיה בגלל מחדליו של הימין ולא בזכות מעשיו שלו.

בוז'י הרצוג הוא לא אלטרנטיבה לכלום כי אין לו שפה פנימית של אלטרנטיבה.

אני מקווה שחברי מפלגת העבודה יבינו זאת ולא ייטעו לחשוב שתמרונים פוליטיים פנים מפלגתיים מצביעים על יכולת לגרום לציבור לשנות את דעתו בקשר לשום דבר במדינה הזאת.