חטיפת ילדי תימן, תיאוריית קונספירציה – עובדות, אנשים ונושאים (תוספות – אפריל 2019)

כשכיהנתי כגנז המדינה חשפנו אלפי תיקים הקשורים בפרשת ילדי תימן: רשימות עולים, רשימות אשפוזים – וגם רשימות מתים. דבר אחד לא מצאנו: ראיות לחטיפה ממוסדת

יוצרי הסדרה מעברות ליקטו שמונה עדויות [שאני לא חושד בכנותן] בנוגע לפטירת ילדים ומסגרו אותן – על סמך עדויות בעייתיות ועריכה בעייתית עוד יותר – כסיפור של חטיפת ילדים.

אסתר כהן, אמה של יונה-חממה כהן, טענה בפני ועדת בהלול-מינקובסקי כי הילדה שלה חלתה במחלת שיתוק ילדים (פוליו) טופלה תחילה בבית-חולים אסף הרופא (סרפנד) ולאחר מכן הועברה לבית החולים רמב"ם בחיפה. היא סיפרה כי היא בעצמה הגיעה לבית החולים רמב"ם בחיפה כדי לבקר את ילדתה שהייתה מאושפזת שם וכשהגיעה לבית החולים נוכחה לדעת כי הצוות הרפואי במקום הלביש את ילדתה בבגדים יפים מתוך כוונה למסור אותה לאימוץ.

אחד הכישורים החשובים עבור היסטוריון – יש שיגידו שעבור כל אזרח בחברה דמוקרטית מודרנית, אבל בשביל היסטוריון הוא הכרחי – הוא היכולת לקרוא דברים באורח ביקורתי. כלומר, לא לקבל את הנאמר ללא בחינה האם הוא גם אמין.

לצד השיח האלים שליווה את הפרשה לפחות מאז פעילותו של עוזי משולם, מאז חשיפת הארכיונים, שאפשרה להפריך את כמעט כל סיפורי החטיפה שלא הוגשו לבדיקת ועדת החקירה הממלכתית [תודה לכל מי שדחפו לחשיפה – זו היתה יריה ברגל מפוארת מצדכם], הולכת ומתחזקת תופעה נוספת – מכיוון שטענות החטיפה עצמן מופרכות על ידי מסמכים באופן שקשה מאוד להתווכח איתו, עברו מפיצי העלילה להתמקד בטיעוני אד-הומינם כנגד מי שמערערים על הטענות שלהם.

על-פי הסיפור המשפחתי, הסבתא האמיצה נכנסה הישר לבית התינוקות המקומי בלי פחד ומורא, מבלי להתחשב בדעתן ורצונן של האחיות והמטפלות שעבדו במקום, לקחה את התינוק שלה ויצאה עמו במהירות מבית התינוקות החוצה. מאוחר יותר, היא שמעה מחברותיה ושכנותיה למחנה כי איתרע מזלן וילדיהן נלקחו/נחטפו מהן בזדון ונמסר להן מאת האחיות והמטפלות של בית התינוקות כי ילדיהן נפטרו. בעקבות דיווחן של חברותיה ושכנותיה למחנה, הבינה שושנה-שמעה קטיעי כי עשתה מעשה אמיץ והצליחה לסכל את חטיפתו של תינוקה.

ב-20.2.19 שודר ב"כאן 11" הפרק הראשון של הסדרה הדוקומנטרית "מעברות", שעסק בתקופת מחנות העולים. יש מקום לביקורת גם על חלקים אחרים בפרק, אך סקירה זו תתמקד בבחינת הצגת "פרשת ילדי תימן" – הטענות להיעלמם/חטיפתם של ילדי עולים. מהסקירה עולה שהצגת הנושא מתבססת על תחקיר לקוי ביותר או על בחירה מגמתית ביותר של המידע המוצג לציבור, וחוטאת גם בעריכה מטעה שאינה יכולה להתפרש אלא כהטעיה מודעת.

עלילה שנולדה בברוקלין החרדית של שנות השמונים מניעה עד היום את השיח הציבורי בישראל, כשהיא מבקרת בדרך אצל מאיר כהנא ועוזי משולם. סיפורה המוזר של פרשת "חטיפת" ילדי תימן, ששום ועדה לא תועיל לשכנע שמעולם לא התרחשה

אזרח שהתלונן נגד כתבה שעסקה בפרשת ילדי תימן נדחה על-ידי נציבת הקבילות בתאגיד השידור • לאחר שפנה למועצת העיתונות הודו בתאגיד כי שגו כשלא ציינו שהכתבת היתה בעבר פעילה בנושא

לפני מספר חודשים כתבתי על נסיבות הולדתה של המאומצת ציונה היימן.
מאז התגלו בארכיון המדינה מסמכים נוספים אשר חידדו התמונה והרי היא במלואה.

מיפוי המידע המצוי בנספחי דו"ח ועדת כהן- קדמי
מיפוי הארכיונים כפי שהופיעו בדו"ח
מיפוי פרטי הילדים אשר בסיום עבודתן של שלוש הוועדות ( במצטבר) גורלם נותר עלום.