בשנה האחרונה שאלתי את עצמי שאלות לגבי הצד הרגשני שלי. היה שם משהו לא ברור שלא הצלחתי לפצח. קשר בטוויטר עם אנשים ששיתפו חוויות שלהם כבעלי ADHD הביאה אותי למסקנה שמקור המאפיין הרגשני שלי הוא השונות הנוירולוגית שלי.

לפני שנמשיך, קצת עלי. בזמן כתיבת הפוסט אני בן 60. מילדות היו לי קשיים שלא היה להם שם, איבחון או טיפול. לא מפתיע, כי ADHD לא היה מוכר בשנות השישים והשבעים ובטוח שלא היו אז טיפולים נפוצים כמו היום. הקשיים האלה גרמו לתיסכולים שלי, של ההורים שלי ושל הסביבה. כשהייתי בן 39 בת דודה שלי, יועצת חינוכית, נתנה לי ספר על בעיות קשב וריכוז אצל מבוגרים. כשקראתי את הספר קראתי את תולדות חיי ואת הקשיים שלי. זו היתה חווייה מטלטלת. הקריאה הורידה מהגב שלי שק כבד של תיסכולים ורגשות אשם. אובחנתי והתחלתי לקחת ריטלין ומאז חיי הרבה יותר פשוטים.

נחזור להיום.

כשהבנתי שחסך בוויסות עצמי רגשי הוא תופעה קיימת, חקרתי אותה בשני מקומות במקביל – באינטרנט ובנפש שלי.

מטרת הפוסט היא לשתף את החוויות שלי עם אחרים שמתמודדים עם קשיי קשב וריכוז ו-קשיי וויסות רגשי, בתקווה שהפוסט יעזור להם לעשות סדר בחוויות ואולי להתמודד איתן טוב יותר. בפוסט הזה אני חולק קשיים יותר "כלליים". הקושי בוויסות רגשי כמובן שהשפיע על ההתנהגות שלי כבן להורים, כבן זוג, כהורה וכחבר בקבוצה קטנה. את הקשיים האלה אחלוק עם הקרובים אלי. אני מציין אותם כדי להצביע על עוד כיוון שכדאי להסתכל עליו.

החוויות האישיות שלי

עידו קינן שכותב בטוויטר (גם על) ה #אדהד שלו, פרסם את התמונה הזו על תופעות שהן חלק מהשחיקה שנובעת מקשיים בוויסות רגשי. כשראיתי אותה קיבלתי בוקס בבטן כי נורא הזדהיתי איתה.

מקור – izzieandadhd

החקירה האישית שלי הובילה אותי לנסות לפרט לעצמי איך זה אצלי וכמו שאני עושה הרבה, גם לחלוק עם אחרים.

דחיינות: משהו במשימה גורם לרגשות לא נעימים שמונעים את ביצוע המשימה. ואז תחושת אשמה על אי ביצוע המשימה (גם כלפי אחרים) ואז התגברות הרגשות הלא נעימים. מעגל שקשה לצאת ממנו.

קושי בביצוע משימות במקביל: יש משימות שדורשות ריכוז וגם חיבור לרגש. יציאה ממשימה אחת למשימה אחרת גוררת איתה את הרגשות למשימה השנייה ומקשה על כניסה אליה. יש משימות שאני צריך להשלים, "לסגור" ולנוח מהן לפני שאני עובר למשימה אחרת. לפעמים יש לי כמה פרוייקטים אישיים שאני רוצה לעשות אבל למדתי שאם הם מספיק גדולים אני לא יכול לעשות כמה במקביל. לגמור אחד ואז להמשיך לשני.

קושי בלמידה: קושי בריכוז מקשה עלי ללמוד ואז אני מרגיש רע עם עצמי ואז הרגש על הקושי מפריע עוד יותר לריכוז.

קושי בתיכנות: לפעמים אני מרגיש שהבאג כאילו נוזף בי ואני גם נוזף בעצמי שתיכנתתי בעיה ואני צריך להירגע לפני שאני ממשיך לטפל בה.

קושי להתגבר על הפרעות קטנות: כשמשהו מפריע לי הוא משתלט על כל השאר ומקשה עלי ליהנות אפילו אם הייתי רוצה לשים בצד את ההפרעה. לדוגמה, חום, רעש, ריח לא נעים או התנהגות לא נעימה של אחד הנוכחים.

קושי עם קונפליקטים: כשיש איזה קונפליקט בין אישי, או כשאני נחשף לקונפליקט ומזדהה עם אחד הצדדים, מתעוררת אצלי סערת רגשות ואני נלחץ. הבנתי שאני לא יכול לנהל כי ניהול דורש להיות בקונפליקט מתמיד עם אנשים אחרים.

קושי בקבלת החלטות: הצורך לקבל החלטה מהירה מעורר התלבטויות ולכן מלחיץ ומקשה. הרבה פעמים הקושי מוגבר כשאני נמצא בתוך משהו אחר. זהו עוד קושי שמתווסף לסיבות שבגללן אני לא יכול להיות מנהל.

מופנמות: הקושי שלי עם קונפליקטים והקושי להתגבר על הפרעות מוביל לכך שקשה לי להיות עם אנשים אחרים ובייחוד עם אנשים שאני לא מכיר. אני מעדיף להיות עם מעט אנשים ועם אנשים שאני מכיר.

"תעזרו לי, אל תעזרו לי": משפט שבני המשפחה שלי כבר מכירים. תנו לי לעשות לבד. אל תציעו לי עזרה, אל תדרשו ממני לנהל את העזרה שלכם ואל תסתובבו סביבי במטבח הצפוף. זה לא עוזר אלא רק מקשה.

התלהבות מוגזמת: פתאום בא לי רעיון למשהו חדש או תובנה חדשה וזה הדבר הגדול הבא שאני צריך לעשות או לספר עליו לכל העולם וההתלהבות מזינה את עצמה ואז אחרי כמה זמן אני מבין שתוך כדי ההתלהבות לא לקחתי בחשבון כל מני דברים ובהסתכלות אחורה אני נראה לעצמי קצת מטופש ובלי שיקול דעת.

סערת רגשות שלילית: "תופעת מראה" של הסעיף הקודם.

התרגשות שמקשה על תיפקוד: לפני ראיון עבודה או ראיון לעיתונות למדתי שאין סיכוי שאני אצליח לעשות משהו משמעותי. הבנתי שאני צריך לתת לזה לעבור, להירגע ורק אז לחזור לתפקד.

שחיקה רגשית: אחרי זמן משמעותי של אנרגיה גבוהה קשה לי לתפקד. המוח צריך לנוח. הסערה צריכה להירגע כדי שאפשר יהיה להמשיך. אי אפשר להתגבר על זה. אי אפשר לדחוק בתהליך. המנוחה היא חלק ממי שאני.

קושי להתחיל: לפעמים אני לא מצליח להתחיל משהו שרציתי לעשות. משהו מתבשל ברקע ואני לא יודע מה זה. כשאני שם לב לקושי זה כבר סימן שאני יכול לנסות להבין מה הוא. ואז להתמודד עם מה שמפריע לי ולהתחיל.

תיאור מקרה

יום שישי בצהריים. באמצע כתיבת הפוסט הזה אשתי מתקשרת. חברים רוצים שנבוא אליהם לארוחת ערב שבת ואנחנו צריכים להביא חלק מהמנות. הם צמחונים. מה נביא? אשתי תגיע אחרי צהריים אז אי אפשר להתחלק בבישול. מתי יהיה זמן לבשל? עוד לא ניקיתי את הבית והבטחתי לעצמי להפסיק לדחיין את הפוסט ולגמור אותו היום. הוא לא אוכל חצילים או שהוא לא אוכל עגבניות? דווקא רציתי להכין דג לערב שבת ועכשיו אני צריך להכין צמחוני. מזל שהם לא טבעונים. אתה רוצה לדבר עם החבר כדי להחליט מה להביא? לא, תדברי איתו את. אני מתחיל להילחץ מהצורך לקבל החלטות ולארגן את המשימות בתוך הזמן הקצר שעוד נשאר. אני צריך לגמור את הפוסט. נדבר אחר כך.

מה היה באירוע הקטן הזה?
– קושי בביצוע משימות במקביל
– קושי עם קונפליקטים
– קושי בקבלת החלטות

עם השנים למדתי בעצמי ולימדתי את אשתי שלגיטימי להגיד "לא עכשיו. שמעתי את הצורך אבל אני צריך זמן כדי לעכל את המשמעויות וקבל את ההחלטה". אשתי הפנימה שיש דברים שהיא צריכה להגיד לי "הנה שאלה לא דחופה. תחשוב עליה ונדבר עוד קצת זמן".

באינטרנט

מצאתי פוסט של ד״ר איריס ברכוז על ויסות רגשי ו ADHD

שני החוקרים המובילים בתחום ה ADHD בארה"ב, ראסל בארקלי ותומאס בראון מדגישים, שניהם, את תחום הויסות הרגשי כתחום שמעמיד קשיים ואתגרים עבור ילדים, מתבגרים ומבוגרים עם ADHD. בארקלי ממש רואה ב DESR – חסך בוויסות עצמי רגשי קושי מרכזי אצל אלו המאובחנים עם ADHD והוא מתייחס לביטוי של חסך ב 4 מרכיבים של ויסות רגשי:

1. קושי ביכולת לעכב התנהגות לא תואמת שמופעלת ע"י רגשות חזקים. כאן נכללים: סף תסכול נמוך, חוסר סבלנות, התרגזות בקלות, אגרסיביות, התלהטות רגשית גבוהה, ועוד.

2. קושי בהרגעה עצמית של רגש חזק (מה שבד"כ קורה בקרב ילדים ומתבגרים עם ADHD)

3. קושי להחזיר את הקשב לנושא העיקרי לאחר שקרו אירועים מעוררי הרגש.

4. קושי "להתארגן" על תגובה רגשית מתונה כדי להשיג את המטרות שחשובות לנו.

 

הוידאו הזה מעולה – ADHD and Emotional Dysregulation: What You Need to Know

 

פיסת מידע שחוזרת על עצמה במידע באינטרנט ש DESR – ראשי תיבות של Deficient Emotional Self Regulation הוא תופעה שרק לאחרונה התחילו להתייחס אליה והיא לא חלק מהמאפיינים של ADHD שמפורטים ב DSM-V.

כאן יש פוסט פופולארי שמסביר את התופעה ההיסטוריה של ההכרה בה

DESR: Why Deficient Emotional Self-Regulation is Central to ADHD (and Largely Overlooked)

DESR: Why Deficient Emotional Self-Regulation is Central to ADHD (and Largely Overlooked)

למתקדמים – מצאתי מאמר משנת 2005 על Emotional Dysregulation במבוגרים שמתאר יפה את תולדות התיאור המדעי של בעיות קשב וריכוז, מאז 1902 ועד זמן כתיבת המאמר. Emotional Dysregulation in Adult ADHD and Response to Atomoxetine

עשרים שנה זה לא הרבה זמן מתופעה שמתחילים לתת לה שם במחקר ועד שהיא מגיעה לתודעה של אנשי הטיפול והציבור הרחב.

לסיכום

ברור לי שלא כולם חווים את אותן התופעות כמוני אבל אולי אם תקראו איך זה אצלי, תזדהו עם כמה, תמצאו אצלכם תופעות חדשות, תבינו יותר את עצמכם ואולי תוכלו לעזור לעצמכם טוב יותר. אולי לכם אין בעיות קשב וריכוז אבל לאנשים אחרים סביבכם יש ורשימת התופעות האלה עשויות להסביר לכם את ההתנהגות שלהם. אני מקווה שהפוסט הזה יעזור לכם להבין טוב יותר את עצמכם ואת הסובבים אתכם שאולי יש להם שונות נוירולוגית.

בכוונה לא התייחסתי כאן לנושא הטיפול. יש מומחים גדולים ממני בעניין.

הנקודה האחרונה החשובה שלי היא עניין המנוחה. לא לעשות כלום זה לעשות למען עצמנו. אל תנזפו בעצמכם בגלל שאתם נחים. מנוחה היא צורך שלנו כדי שנוכל לתפקד.

בהצלחה לכולם. אשמח לקבל הצעות ותגובות לפוסט.