פעם פעם פעם כשחייתי בקיבוץ לוטן, היינו מקבלים את הג'רוזלם פוסט ובגליון של יום ראשון היה דף קומיקס.
כך נחשפתי לרצועת הקומיקס של קלווין והובס.
בטוויטר עקבתי אחרי החשבון שפרסם קטעים מהקומיקס ושמרתי לי בצד כאלה שאהבתי.
פרסום במקום אחד של מה שאספתי במשך שנים מאפשר לי ומחייב אותי להגדיר לעצמי מה אני מוצא במה ששמרתי.
קודם כל, מאוד מדברת אלי החשיבות של המנוחה ועשיית כלום.
דרך תיאור תמים של הילדות האידילית, היוצר מבקר בחריפות את עולם המבוגרים.
מצד שני, היוצר מתבונן בחמלה רבה במבוגרים שמופיעים בקומיקס. ובכלל, חמלה ואהבת האדם היא התמה השולטת בקומיקס. אין שם אנשים רעים, רק כאלה שממלאים את תפקידם בצורה הטובה ביותר שהם יכולים.
יש ספרים על הפילוסופיה של קלווין והובס אז אין צורך שאחזור על הכל. אפסיק כאן ואראה את האוסף שלי, ללא סדר מסויים.
