ממשלת הימין חותרת לקעקע את התשתית הדמוקרטית של המדינה בהתקפה בת ארבעה ראשים:
1. היא חותרת לשתק את כל מערכות הבקרה, האיזונים כדי לבנות לעצמה כוח מוחלט שיאפשר לה לפעול ללא מעצורים
2. היא חותרת להשתלט על כל משאבי המדינה ותקציבה, כדי לממש את כוונותיה ולמנוע מיריביה כוח כלכלי
3. היא חותרת להחליף את החוקים וערכי-היסוד של המדינה בחוקי ההלכה שישליטו את "העליונות היהודית" על המדינה, כולל על הציבור החילוני, על ערביי ישראל ועל ציבורים נוספים כגון נשים ולהטבי"ם;
4. והיא מתכוונת להפוך את המתנחלים ואת המיליציות שלהם לאדוני השטחים, לדכא או לגרש את תושביהם ולהביא לסיפוח.
שלוש המטרות הראשונות הן בגדר "חיכוך ישראלי פנימי": הן מובנות עכשיו לכולנו, ואנו צוברים ניסיון בהתמודדות איתן. אבל האחרונה שבהן – ההשתלטות על השטחים – עלולה לחולל משברים בינלאומיים הרסניים שאת נזקיהם אין לשער, שעלינו להתכונן אליהם. בכוחה לחולל אינתיפדה שלישית שתקיף את השטחים ואת ישראל, או – גרוע מזה – לחולל מלחמת דת בין מדינות האסלאם לבין ישראל והעולם המערבי כולו, שאת תוצאותיה מי ישורנו.
הבסיס הארגוני לסיפוח כבר קיים: סמוטריץ' מחזיק בסמכויות של משרד הבטחון וצה"ל בשטחים, וכבר מסרס את עצמאות הצבא בשטחים. פעולות הטרור היהודי בשטחים ("תג מחיר") כבר מציתות טרור פלסטיני נגדי, והתמדתן תביא לאינתיפדה שלישית. אם וכאשר יתקיימו התגרויות יזומות מלמעלה, דוגמת המגנטורים ופתיחת מנהרות הכותל ע"י נתניהו, וביקורי בן-גביר בהר הבית, הן ישפכו טונות של שמן על המדורה.
לממשלתנו אין שום אינטרס לבלום את הטרור היהודי בשטחים, שכן לקיצוניים שבה הטרור היהודי הוא הזרוע המיליציונית שפועלת בתיאום עם הזרוע המדינית-מנהלתית של סמוטריץ'. השאיפה להפיל את הרשות הפלסטינית ולקעקע את התיאום הבטחוני, יחד עם השתלטות על תפקוד צה"ל בשטחים, יוצרת מצב חדש: צה"ל משמש כיום, בהשקעת-ענק בכוח אדם ובנשק על חשבון צרכים בטחוניים אחרים, ככוח מגן להתנחלויות. בינו לבין המתנחלים מתקיימים שיתופי פעולה רשמיים ובלתי-רשמיים. באירועי טרור יהודי אין הצבא בולם את התוקפים, כי אם מאפשר להם לעשות באין מפריע את מעשי-הטרור שלהם. התמוטטות הרש"פ תאיץ את הכאוס.
פריצת אינתיפדה שלישית לא תעצור בקו הירוק. היא תתפשט הן בישראל והן בארצות שונות בעולם. הכאוס יקנה לסמוטריץ' עילה מושלמת לממש בכוח את "תכנית ההכרעה" שלו, לספח את השטחים ולטרנספר את תושביהם. הכאוס גם יספק עילה לממשלה להפעיל תקנות חירום שישלימו את ההפיכה המשטרית נטולת-הבלמים גם בתוך הקו הירוק. יש לשער שנתניהו ישתמש במשבר בטחוני נרחב כדי לשתק את המחאה, וכדי לזרוע פיצול בין "סרבנים" לבין כאלו שלנוכח האסון הבטחוני יחליטו לחזור לשירות.
מה שיוכל להפוך את האינתיפדה למלחמת-עולם הוא העובדה שבצד זרוע הטרור המתנחלי פועלת מתחת לפני השטח זרוע דתית ברוח "המחתרת היהודית" שתכננה בעבר לפוצץ את מסגדי הר הבית. ממשיכי דרכה הן קבוצות נוסח מקריבי-הגדיים על הר הבית. פעולותיהם מיוסדות על האמונה שהן יגרמו לפריצת מלחמת גוג ומגוג שבעקבותיה תבוא הגאולה.
מפעולות-דת כאלו קצרה הדרך להתפרצות מלחמת-דת בין ישראל לבין העולם המוסלמי כולו, כולל חמאס, חיזבאללה, איראן, דאע"ש וכוחות אסלאמיים אחרים. מלחמה להגנת קודשי האסלאם תתבטא הן בהתקפות צבאיות רב-זירתיות על ישראל והן במערכת טרור אנטי-ישראלית ואנטי-מערבית. אל לנו לצפות שלנוכח הפרובוקציות של ישראל ימשיך העולם המערבי לתמוך ב"זכותה של ישראל להגן על עצמה" או לספק לה הגנה וסיוע לוגיסטי.
המרחק לתסריט זה קצר מאד. השאלטר נתון בידי כמה עשרות או מאות מתנחלים קנאים ומשולחי רסן, שמאמינים שהאל רוצה בהתגשמות האפוקליפסה שהם מנסים לחולל. גם אם מתנחלים רבים אינם תומכים במעשים אלו, הרי, כפי שהראו ברוך גולדשטיין ויגאל עמיר, די בטרוריסט נחוש אחד כדי להבעיר את עולמנו מן היסוד.
מה אפשר לעשות?
1. דבקות במטרת העל – הפלת הממשלה. עם האנשים הללו לא יתכנו הידברות והסכמה. כדי למנוע את סכנות הדיקטטורה והאסון הבטחוני המתהווה בשטחים, שומה עלינו לדבוק במטרה היחידה האפשרית: הפלת הממשלה
2. דע את האויב: במשך עשורים רבים יצרו הקיצוניים שבמתנחלים, מתחת לראדאר כוח מחתרתי מאורגן היטב. הם בסיס הכוח של סמוטריץ' ובן-גביר. בשלב זה אין בכוחנו לבלום אותם, אבל עלינו ללמוד אותם, את עולמם, את חוזקותיהם וחולשותיהם, את האקלים ממנו צמחו, את כוונותיהם. לימוד זה של מודיעין יצמיח בבוא היום דרכי-נגד. מקורות מודיעין מעולים וניסיון נרחב יש לארגונים כמו "שלום עכשיו", 'תעאיוש', ארגון "בצלם" , "מחסום ווטש" ואחרים. לארגונים אלו גם ניסיון נרחב בעבודה כנגד ארגוני ימין, ומהם נוכל ללמוד רבות.
3. פעולות ממוקדות: כמאה וחמישים משתתפים באירוע נווה אטי"ב, שנעזרו בבית המשפט, גברו על מערכת משטרתית הרמטית והפגינו כנגד נתניהו ואשתו. בדומה לכך, מספר קטן של משתתפים שישמשו כאוספי עדויות וראיות בהתנגשויות בין מתנחלים לבין פלסטינים, יכולים להשפיע על אופי העימותים ועל תוצאותיו. לפעולה כזאת נדרש מודיעין מתאים ורשת להתגייסות מהירה. עדויות כאלו יכולות לסייע גם בבתי משפט.
4. הוקעה של פעילים ושל שולחיהם השרים. פרסום על מעשי טרור, הצגת פרטים מאומתים, חשיפת מעשים בלתי חוקיים וכיוצא בזה, הם רבי ערך במחאה כשלנו.
5. חשיבה בארגונים השונים על המצב ומה אפשר לעשות כדי לשנותו. ההתנגדות האזרחית בישראל למדה בזמן קצר ביותר מהן כוונות הממשלה, מה אנו רוצים להשיג, איך אנו יכולים לקדם את כוחנו, איך ניצור סינרגיה בין מעשים של יחידים וקבוצות בדרך שתביא לכך שהשלם יהיה גדול מסכום חלקיו. אם נעשה כך גם כאן, נוכל לפתח במשך הזמן דרכי מאבק מתאימות לתחום זה וניחלץ מהמבוכה ומתחושת חוסר אונים.
תודה לא"פ על הערותיו החיוניות.