לפני שאתחיל לספר על קורות אתמול, יום רביעי ה 26 במרץ 2025, יש לי שאלה אליכם. אם אתם בעד המאבק ועדיין לא הגעתם לאף אחד מאירועי המאבק עד עכשיו, למה לא? אני רוצה לדעת ולענות על השאלות שלכם. אולי יש לכם מידע לא נכון? אולי אתם חושבים שמצופים מכם דברים שלא באמת מצופה מכם? בבקשה כתבו לי בתגובות וניכנס לשיחה. (סליחה אבל אני לא מעוניין לקיים שיחה עם מתנגדים למיניהם. אין לי עודף אנרגיה בשביל שיחות כאלה.)
אז אחרי שיום שלישי הסתיים בפסימיות, יום רביעי הפתיע בטוויסט שלא ציפיתי לו. האופוזיציה הצטרפה למאבק!
בצהריים הוצבו אוהלים עם שלטים ושולחנות וכיסאות עבור לשכות של חברי הכנסת מהאופוזיציה.
לפני קצת פחות מעשרים שנה כתבתי:
פוליטיקאים הם מקצועני הכח.
בלי כח הם לא יוכלו לממש את הערכים והתכניות שלהם. כח הוא התשתית של עבודתם.
מה שהם יודעים לעשות זה לצבור כח כדי שיוכלו לממש את הערכים והתכניות שלהם.
כמעט כל פעולה שהם מבצעים קשורה לצבירת כח או לויתור על צבירת כח.
כנראה שהפוליטיקאים הבינו שהם יצברו כוח אם יצטרפו אלינו במהלך מאורגן. זו הוכחה שלמאבק יש כוח.
ואני?
נסעתי לעזה והסתובבתי עם השלט שלי.
אחר הצהריים צעדנו לעצרת בקריית הממשלה.
בעצרת (שההגברה בה היתה חזקה מדי והייתי חייב להתרחק כמעט עד הכנסת) דיברו חברי כנסת, אבל לא ראשי המפלגות. כנראה שהם עדיין לא רוצים לגמרי להתחייב.
גנץ בא לעשות סיבוב דאווין בעצרת ואני צעקתי עליו שיתחיל להתנהג כמו אופוזיציה ולא כמו תולעת.
כאן אתם רואים את ח"כ פנינה תמנו מחזיקה את השלט שלי בזמן שאשתי צועקת עליה על ההתנהגות של גנץ באותו היום.
בסוף הערב היה אירוע נחמד. אנחנו חנינו בספרייה הלאומית אבל המשטרה לא נתנה לעבור מההפגנה לכיוון הכנסת. פתאום הגיע ח"כ גלעד קריב שאנחנו מכירים אישית עוד מלפני שנכנס לפוליטיקה. ביקשנו ממנו עזרה. הוא דיבר בנעימות וסבלנות עם השוטרים ושכנע אותם שחבורת הקשישים לא הולכים לעלות על הכנסת ושיתנו להם לעבור לאוטו בלי לעשות סיבוב גדול ברגל. הצליח.
אני חוזר על על הבקשה שלי לדיאלוג עם אלה שלא מגיעים למאבק והיו רוצים. צריכים אתכם שם, כמה ואיך שתוכלו.