יש איזה סטראט-אפ ישראלי שטוען שהמוצר שלו טוב בהרבה מזה של הגדולים.
אחת ממנהלות החברה נמצאת בכל המקומות הנכונים – בלוגים, פייסבוק, טוויטר ואני פוגש אותה בכל כנסי האינטרנט.
לפני כמה חודשים השתכנעתי לנסות את המוצר שלהם ונרשמתי לבטא. חשבתי שאם יהיה מוצלח נחמד יהיה לפרגן.
לא חזרו אלי.
ובינתיים היא ממשיכה לפמפם את השירות שלהם במדיה החברתית.
לפני כמה זמן פגשתי אותה שוב באיזה כנס ואמרתי לה "נו???" ובמקום היא פתחה לי חשבון מהמחשב הנייד שלה.
התחלתי להשתמש במוצר והוא לא עובד. ועדיין לא עובד.
שלחתי לה אימייל. לא חזרה אלי.
לפני כמה ימים התקשרתי אליה כדי לתת לה משוב על שירות הלקוחות הבעייתי שלה. לא היה לה נוח לדבר ואמרה שתחזור אלי מחר.
לא חזרה.
מה שרציתי להגיד לה שבמקום תומך ומפרגן, היא קיבלה לקוח מאוכזב. וזאת, רק באחריותה. ואולי אם היתה משקיעה פחות זמן בנוכחות שלה במדיה החברתית ויותר בלהחזיר אימיילים וטלפונים ללקוחות, היו לה יותר לקוחות מרוצים שמספרים עליה דברים טובים במדיה החברתית.
לא כל אחד יכול להיות קרייג ניומרק מקרייגסליסט שגם מנהל חברה וגם עוסק בשירות לקוחות. אולי לחברה הזאת יש מישהו שעוסק בשירות לקוחות והיא היתה צריכה להעביר את הטיפול בי למישהו אחר. ויכול להיות שזה משהו אישי אלי.
אבל אני לא יכול להגיד לה את זה בגלל שהיא לא מחזירה לי טלפון.
אז כתבתי בבלוג ואשלח לה לינק בטוויטר.
גם בשביל זה יש מדיה חברתית. כדי שסיפור של לקוח אחד יהווה תמרור אזהרה לאנשים בחברות אחרות.
אבל איך הסיפור שלך יכול להוות תמרור אזהרה לאנשים אחרים (או ללקוחות פוטנציאליים) אם אתה לא מספר באיזו חברה מדובר?
החברה המסויימת לא חשובה. ההזהרה היא לאנשים שעובדים בחברות ואולי משקיעים יותר מדי במדיה חברתית ופחות מדי בשירות לקוחות. חנן