מעשה שהיה כך היה.
נרשמתי מטעם מוזיאון המדע לשירות של יפעת מכרזים כדי לקבל הודעות על מכרזים רלוונטים למוזיאון.
במקביל, ובלי שום קשר, כבר מזמן נרשמתי בגוגל לקבל התראות באימייל בכל פעם שהוא מגלה דף חדש שבו מופיע השם שלי.
אתמול אני מקבל מגוגל התראה שהשם שלי מופיע באתר "יפעת מכרזים הפוכים".
מה פתאום? אני נכנס לקישור ורואה את שמי ואת הפרטים של מוזיאון המדע.
איך הם הגיעו לשם? אנחנו הרי לקוחות ולא ספקים.
טלפון לאשת המכירות שמכרה לי את המנוי. "אנחנו מוסיפים באופן אוטומטי את הלקוחות שלנו לאתר המכרזים ההפוכים כשירות נוסף".
"אבל לא שאלתם אותי אם אני רוצה או מוכן שתפרסמו את המידע שלי באתר שלכם".
"אני אקשר אותך עם המנהלת שלי".
…
"אני שילמתי לכם כסף כדי לקבל מכם שירות וכתוצאה מכך אתם מפרסמים את המידע שלי בלי רשותי, כשכל אחד יכול לראות אותו באינטרנט".
"חשבתי שזה רק למנויים בכניסה עם סיסמה. זה שירות נוסף לטובת הלקוחות שלנו. אף אחד אחר לא התלונן. אני אבדוק את זה".
אז מה הבעיה?
יפעת מכרזים הם לא הבעיה. הם הסימפטום.
במצב הטכנולוגי הנוכחי, כל אחד יכול לאסוף מידע בקלות לפרסם אותו בקלות.
במצב הנוכחי של מודעות לפרטיות, אף אחד לא חושב שיש בעיה.
אני לא בטוח שיש משהו חוקי שאפשר לעשות נגד יפעת מכרזים ודומיהם. רק מודעות לפרטיות בעידן האינטרנט.
שיהיה לכמה שיותר אנשים בפינת המוח שלהם שמידע על אנשים אחרים שנמצא ברשותם הוא לא נחלת הכלל. וכמו שיש דברים שלא עושים אפילו אם אפשר היה להרוויח עוד קצת כסף, אותו דבר עם פרטיות המידע האישי. לא עושים את זה. ואם כן, יודעים שזה לא בסדר. ואם עושים, חוטפים על זה ביקורת.
עדכון קשור ולא קשור
בפוסט לפני כמה זמן כתבתי על תביעת דואר זבל שהגשתי ואני רוצה לבטל. אחרי שקיבלתי מהנתבעים עוד פעם דואר זבל, הודעתי להם שביטול התביעה מבוטל. קיבלתי עותק של כתב ההגנה ואני מחכה עכשיו להחלטת בית המשפט. באיזה שהוא שלב כשעוד הייתי נחמד הצעתי לקבל מהם את הרשימה ואז לחפש בתוכה את הכתובות שלי אבל אז החלטתי שלא. בהתכתבות לאחר מכן כתב לי הבן של הנתבעת (שהוא טכנאי מחשבים) "תקבל במתנה רשימת תפוצה ששווה הרבה מאוד כסף".
יום אחד, גם אנשים כמוהו יבינו שרשימות תפוצה הם משהו שאוספים לבד ומשתמשים בו לבד ולא מוכרים או קונים בכסף.
יום אחד…
לא צריך להגיע למאגר ביומטרי כדי לראות מה יכול לקרות – יש מאגר גיאוגרפי אחד ויחיד בארץ, המכיל את כל המידע של חברות הסלולר, התחבורה, הדואר, הבנקים, התיירות, המשטרה, צה"ל, ציי רכב, חשמל ועוד.
המאגר הזה שייך לחברה פרטית בשם אטלס קרטוגרפית טכנולוגיות (CT), הנה רשימת הלקוחות שלהם:
http://www.gisrael.co.il/index.php?Itemid=80
את המידע הגיאוגרפי שהם אוספים מלקוחותיהם – הכוללים, כאמור, את דואר ישראל, בנקים, משרד התיירות וכיו"ב הם מוכרים לחברות אחרות שיציגו אותו, כמו מפה, דפי זהב, Yנט ועוד.
מלבד זאת הם פתחו אתר מפות חדש:
http://www.abmaps.co.il/
וכדאי להציץ בכפתורים שלמעלה כדי לראות את חזונם, בייחוד הכפתור עם הלב שכתוב לידו "עקוב אחר בני המשפחה", ומשפט המחץ של הסרטון הוא "Enjoy the Freedom".
לא רחוק היום וכבר נהיה רגילים לקבל אסאמאסים כל פעם שהילדים יוצאים מבית ספר או שחבר קרוב נמצא בסביבה – או סניף חדש של ארומה.
בגללם, אגב, אין שמות רחובות ב-API של גוגל מפות.
החדשות הטובות הן שיש אלטרנטיבות – הנה למשל מפה שבנויה כולה -מהמידע הגיאוגרפי והלאה – על קוד פתוח וחינם:
http://www.jerusalemite.org/map/streetmap.php