השבוע נפגשתי עם מישהו שרצה להציע לי איזה שירות.
כמה דקות אחרי תחילת הפגישה הבנתי שהוא לא חיפש אותי בגוגל.
שאלתי אותו והוא אישר את הבנתי.
איך ידעתי?
הוא דיבר אלי כמו שהוא מדבר עם "כל אחד".
מבחינתי, זה היה כאילו הוא דיבר עם "אף אחד".
כשמישהו מדבר איתי כמו שהוא מדבר עם "כל אחד" הוא מבזבז את הזמן שלי וגם את הזמן שלו.
ביזבזנו את הזמן של שנינו בכך שסיפרתי לו דברים שהוא היה יכול לקרוא באינטרנט.
אם הוא היה מקדיש כמה דקות לתוצאות החיפוש "חנן כהן מוזיאון המדע" הוא היה יכול לדעת מה אני יודע ומה אני עושה ולקיים את השיחה מנקודה הרבה יותר מתקדמת.
אני חושב שכמו שלא מנומס לאחר לפגישות, כך היום גם לא מנומס להיפגש עם אדם בפעם הראשונה בלי להתכונן לפגישה על ידי הקדשת כמה דקות בבירור באינטרנט מי ומה האדם שאיתו נפגשים.
יש שיגידו בדיוק ההפך – שזה לא מנומס לגבש דעה על אדם, לפני שפגשת אותו, ע"י חיפוש באינטרנט.
Pingback: 29.7.2010 « מה אני קוראת
הקו נהיה מאוד דק בימינו. זה לא כל כך פשוט להבחין בין חטטנות ואולי אפילו stalking, לבין מודיעין עיסקי אלמנטרי, במיוחד כשמחפשים מידע על אדם ולא על חברה.
נראה לי שהדגש הוא על להכיר את הלקוח, ולאו דווקא על לגגל אותו. אבל בכל מקרה – האם באמת אפשר להכיר את הלקוח מבלי ליצור איתו קשר? לי זה נשמע לא הכי הוגן, ואני מזדהה עם גורו יאיא.
מה גם שלא כולם טובים וחכמים בניהול תדמית ברשת.