יאיר לפיד – קח ריטלין

כולם כועסים על הפוסט של יאיר לפיד בפייסבוק על "גברת ריקי כהן מחדרה". הכעס הוא על בחירה שגויה של דוגמא לאשה שחייה צריכים להשתפר בעקבות התקציב החדש.

אני רואה שם משהו אחר.

"אני רוצה שנדבר על גברת כהן," אמרתי לבכירי האוצר לפני כמה ימים.

הם השתתקו, מופתעים.

היינו באמצע ישיבה רבת משתתפים שעסקה, כרגיל, בנסיון לסגור את הגירעון. על השולחן הארוך היו פזורות כוסות קרטון עם קפה שהתקרר כבר מזמן, ועל המסך הגדול הוקרן עוד טור אינסופי של מספרים.

אני רואה את יאיר לפיד, באמצע ישיבה רבת משתתפים, קולות ומספרים פשוט הולך לאיבוד.

הוא "מוצף". הוא מזמן עבר את השלב שבו הוא יכול לקלוט עוד פרט אחד חדש. הוא כבר לא מבין מה רוצים ממנו ולאן זה הולך.

הוא רוצה לחזור ליכולת להבין ולכן הוא מבקש נקודת משען שבעזרתה הוא יוכל לחזור להבין. הוא משתמש בטריק ששימש אותו מצויין עד עכשיו. הוא רוצה להסתכל על כל המספרים האלה באמצעות הסבר איך כל זה ישפיע על אדם אחד.

לי יש בעיות קשב וריכוז ואני יודע איך זה להיות "מוצף". גם אני פיתחתי שיטות דומות לאלה של יאיר לפיד לנסות חזור לפוקוס.

יאיר לפיד צעיר ממני בשנה. גם לו, כמוני, אין תעודת בגרות. כמוני, הוא לא השלים אף תואר אבל למרות זאת הצליח לעשות דברים בעולם.

בגלל שהוא גדל למשפחה עשירה בתל אביב ואני גדלתי בקיבוץ בנגב, אני מניח שהיו לו הרבה יותר אפשרויות לממש את היכולות שלו כנער וכבוגר.

כשאני הייתי ילד ונער, לא ידעו לאבחן ולטפל בבעיות קשב וריכוז.

אבל בעיות הקשב והריכוז ממשיכות איתי ואיתו עד היום.

יאיר לפיד החליט להיות בקשר ישיר עם הציבור באמצעות פייסבוק ולכן אין בינו ובינינו "מסך" של דוברים ועורכים, דבר הגורם לחשיפה של היכולות ושל הקשיים שלו. אני רואה את זה בפוסטים שלו שנכתבים בפזיזות ומכילים שגיאות עובדתיות שאין לו סבלנות לבדוק. אני רואה את זה בפער בין הפונציאל והיכולת, כמו שבטח טענו נגדו כשהיה ילד ונער.

כל עוד היה מדובר בפובליציסט ובפנים יפות בטלוויזיה, לא נורא.

היום הוא שר האוצר של מדינת ישראל והוא חייב לטפל בבעיות הקשב והריכוז שלו כדי שיוכל להצליח בתפקידו כשר אוצר.

ישנן אפשרויות רבות שאני בטוח שזמינות לו. אפשר לקבל אימון. אפשר לקחת תרופות ואפשר לשלב ביניהם.

יכול להיות שהקריאה שלו "אני רוצה שנדבר על גברת כהן" היא תוצאה של אימון שכזה אבל כפי שאני רואה את המצב "מבחוץ", זה כנראה לא מספיק.

הבהרה: יש מלכוד בהתייחסות למצבו הרפואי של אדם, ללא רשותו. מצד אחד, אנשי מקצוע לא יבצעו "איבחון מרחוק" ויכתבו על ממצאיהם, כי האתיקה המקצועית שלהם לא מאפשרת להם לעשות זאת. מצד שני, לא הגון שאנשים שאינם מקצועיים יבצעו איבחון רפואי כי הם לא מוסמכים לכך. תוצאתו של המילכוד היא שבעצם אי אפשר לדבר או לשער את מצבם הרפואי של אנשים. ולהתייחס לכך בפומבי. מכיוון שחשבתי שחשוב לדבר על האפשרות שלשר האוצר שלנו יש בעיות קשב וריכוז, החלטתי לוותר במקרה זה על ההגינות.