הצטננות מזגנים – זה מדעי

קיץ. אנחנו עוברים ממזגן למזגן והרבה פעמים אנחנו מצטננים. לכולם ברור שמזגנים גורמים להצטננות אבל אם תחפשו סיבה להצטננות מזגנים יגידו לכם שמבחינה רפואית אין דבר כזה ואם כן, זו אלרגיה. יגידו לכם שקור לא גורם לשפעת (נכון) או להתקררות (לא נכון). הצילום בצד שמאל הוא מסרטון בהפקת Ynet מאת ד"ר איתי גל.

העוסקים ברפואה סינית וכדומה יגידו לכם שמזגנים גורמים להצטננות מכל מני סיבות כגון מעברים מהירים מקור לחום.

האמת הרבה יותר מעניינת – בייחוד כי היא לא ידועה.

אני כותב את הפוסט בהסתמך על נייר העמדה של האקדמיה האירופית לאלרגיות ולחיסוניות קלינית אשר פורסם בכתב העת של הארגון – Allergy, גיליון יוני 2017. הכי מעודכן שיכול להיות.

Non-allergic rhinitis: Position paper of the European Academy of Allergy and Clinical Immunology

המאמר משתמש במונח הרפואי Rhinitis שאין לו מקבילה בעברית. Rhinitis הוא גירוי של ריריות האף המתבטא בהפרשת נזלת וכתוצאה מכך גם גודש באף והתעטשות. המילה העברית "נזלת" כוללת בתוכה את מקור התופעה ואת הביטוי שלה. המילה "הצטננות" מתארת את השערת המקור לנזלת – בגלל הקור. מעכשיו אשתמש במונח העברי "נזלת" בידיעה שהוא לא מדויק.

המאמר מסווג את מקורות הנזלת לשניים – עם מקור אלרגי מאובחן ונזלת עם מקור לא אלרגי. נושא המאמר הוא נזלת ללא מקור אלרגי.

כבר בהתייחסות הזו לנזלת ללא מקור אלרגי הארגון (שעוסק באלרגיות) סותר את הדעה ה"רפואית" המקובלת שכל נזלת מקורה בתגובה אלרגית.

לסיום הפתיח של המאמר הם כותבים:

בנייר עמדה זה אנחנו מספקים מבט-על של הקונצנזוס הרפואי הנוכחי אודות הסוגים השונים של נזלת ללא מקור אלרגי, המלצות לאבחון, לטיפול והגדרה של הצורך במחקר על התופעה שהוזנחה עד כה.

ראשית, המאמר מגדיר הבדלים בין נזלת עם מקור אלרגי וללא מקור אלרגי. המאמר מייד מסייג את עצמו ומפרט את הקשיים בהבחנה בין שני הסוגים. כבר השם שבו מוגדרת התופעה ("ללא מקור") מראה שיש בעיה בידע הקיים.

למרות מיעוט וחולשות המחקרים האפידמיולוגיים, המאמר מעריך שמספר הלוקים בעולם בנזלת ממקור לא אלרגי הוא 200 מיליון – 2.5 אחוזים מאוכלוסיית העולם.

לאחר שהמאמר מגדיר את גבולות התופעה, הוא מחלק את מקורותיה לכמה קבוצות:

• מקורות תרופתיים
• זקנה
• מקורות הורמונליים, כולל בתקופת ההריון
• מקורות סביבתיים/תעסוקתיים
• מזון
• מקורות לא ידועים – idiopathic rhinitis

המאמר קובע שבערך 50% מהלוקים בנזלת ללא מקור אלרגי הם בקבוצת ה-"מקורות לא ידועים".

לאחר מכן המאמר צולל לפרטים של אבחון הסוגים השונים. בין שיטות האבחון המאמר ממליץ על CDA כדי לאבחן פעילות יתר של האף. CDA? ראשי תיבות של "אוויר יבש וקר" – Cold Dry Air.

מה אנחנו לומדים מכך? המאמר קובע שאוויר קר ויבש גורם לפעילות יתר של רקמות האף. ואם לפשט מאד – אוויר מזגנים גורם לנזלת.

בפרק שבו מפורטים המנגנונים נכתבת ההשערה שלנזלת ללא מקורות ידועים עשויה לגרום תגובה עצבית.

לסיכום

המומחים קובעים שיש דבר כזה "הצטננות מזגנים". הרפואה והמחקר יודעים על המקורות של סוגי הצטננויות השונות אבל יש גם "חורים" במחקר ובידע הרפואי.

רופאים ואנשים הסומכים על רפואה מבוססת עובדות נוטים לחשוב שאם אנחנו לא יודעים מה גורם לתופעה או לא יודעים להגדיר אותה בדיוק, היא לא קיימת.

נזלת ללא מקור אלרגי היא הוכחה לכך שיש תופעות שאנחנו יודעים שהן קיימות אבל המדע עדיין לא הגיע לחקור אותן ולטפל בהן.

אז בפעם הבאה שיגידו לכם "אין דבר כזה" תשאלו – "בטוח?"

ולאיזה טמפרטורה לכוון את המזגן? איך שנעים לכם.

---

קצת ביבליומטריקה (מדידת פרסומים)

המדענים שעוסקים בתופעת הנזלת מודים שאין מספיק מחקר ואנחנו לא יודעים עליה מספיק.

במאגרי מידע אפשר לקבל גרף של מספר הפרסומים בנושא מסויים. הגרף (מתוך Proquest Central) מציג השוואה בין מספר הפרסומים בכתבי עת אקדמיים בנושא "נזלת" ו"נזלת ללא מקור אלרגי". אפשר לראות בבירור שהעיסוק בנזלת ה"רגילה" הוא קבוע פחות או יותר בעשר השנים האחרונות לעומת הקפיצה בעיסוק בנזלת ללא מקור אלרגי בשנתיים האחרונות.

השוואה בין הגרפים בעייתית כי בשנת 2016 פורסמו 587 מאמרים בנושא נזלת, לעומת 21 מאמרים שפורסמו בנושא נזלת ללא מקור אלרגי. יש קפיצה בעיסוק בנושא אבל ברור שהוא לא נחקר מספיק ושמתחילים לחקור אותו.