נשבע לכם שאני לא מבין כלום בפסיכולינגוויסטיקה אבל שאלה שעלתה לי במשך השבעה על אבא שלי הבהירה לי שהיא קשורה לתחום המדעי המרתק הזה.
במשך השבעה מצאתי את עצמי מתבלבל עם עצמי איך לכנות את אבא שלי כשדיברתי עם הילדים שלי.
במשפחה אני "אבא" ואשתי היא "אמא".
אבל מה זה "אבא" ו"אמא"?
"אבא" הוא יחס הקרבה של הבן שלי אלי. אני אבא שלו.
כשהבן שלי קורא לי "אבא" הוא מתכוון "אבא [שלי]".
כשאשתי אומרת לבן שלי "אבא עוד מעט יבוא" היא מתכוונת "אבא [שלך] עוד מעט יבוא". היא לא מתכוונת לאבא שלה או לאיזה אבא אחר.
בשביל כולם במשפחה, אני "אבא" חוץ מאשתי שקוראת לי "חנן".
כשאשתי אומרת לילד שלנו "אבא" היא מעדיפה את יחס הקרבה שלו אלי מאשר את יחס הקרבה שלה אלי. היא לא אומרת לילד "בן זוגי עוד מעט יבוא".
נחזור לשבעה על אבא שלי.
במשך השבעה דיברתי עם הילדים שלי על אבא שלי, שהוא גם סבא שלהם.
בשיחה כזאת, באיזה יחס קרבה אני צריך להשתמש? ביחס הקרבה שלי אליו ("אבא שלי") או ביחס הקרבה שלהם אליו ("סבא")?
מצאתי את עצמי מתבלבל ומתקן את עצמי ומדי פעם משתמש בכינוי הקרבה הזה ומדי פעם בכינוי הקרבה השני.
מאד מבלבל כי אם לא מדברים באופן שוטף על אדם מסויים שקרוב לשני הצדדים, לא מתקבע הרגל.
בלי לזכור את כל מה שאמרתי במשך שבוע (בשבעה מדברים המון!) אני חושב שהשתמשתי ב"אבא שלי" כשדיברתי על היחסים בינינו וב"סבא" כשדיברתי על אבא שלי באופן כללי.
ביממה האחרונה ניסיתי להבין קצת יותר את העניין. התכתבתי קצת עם תמר עילם גינדין שעזרה לי עם המונחים ומיקדה לי את מילות החיפוש.
החיפושים הביאו אותי למאמרים מתחום הפסיכולינגוויסטיקה שעוסקת בתהליכי רכישת השפה והשימוש בה. לא מצאתי מחקרים שעוסקים בדיוק בשאלה הזאת, בייחוד בעברית. מצאתי מחקרים שקשורים לשפות אחרות אבל לא התעמקתי בהם.
באחד החיפושים שלי הגעתי לד"ר גבי דנון, חוקר באוניבסיטת בר אילן. במענה לשאלתי הוא הפנה אותי למאמר מעניין – Kinship in grammar מאת חוקרי בלשנות שבדים. המאמר הוא משנת 2001. בתחילת המאמר החוקרים מציינים שבתחום האנתרופולגיה יש עיסוק אינטנסיבי בנושא כינויי הקירבה אבל במחקר התחביר הפורמאלי אין עיסוק בנושא והמאמר הוא הזמנה לדיון.
המאמר כתוב בשפה אנגלית מובנת. קריאה בו מספקת הזדמנות לראות איך חוקרים שפה ואיך כותבים מחקרים בתחום.
בדרך גם הגעתי למאמר מעניין מתחום העבודה הסוציאלית (Family and family-like interactions in households with round-the-clock paid foreign carers in Israel) על היחסים בתוך משפחות שבהן מטפלות שגרות בבית (פיליפיניות). מצויין במחקר שהמטפלות קוראות למטופלים "אבא" ו"אמא" כאילו היו ההורים שלהן.
לסיכום – השיחות שלי עם הילדים שלי העלו אצלי שאלה שאף פעם לא חשבתי עליה. בדקתי דברים עם עצמי וגם באופן מאד שטחי במחקר. גיליתי שהשאלות האלה נחקרות ומעניינות. מקווה שהיה לכם מעניין לקרוא ואולי גם יעורר אצלכם שאלות לגבי השימוש שלכם בשפה ובכינויי הקירבה.
זהו פוסט מספר 2 במסגרת חודש הכתיבה הבינלאומי. אני מאתגר את עצמי לפרסם פוסט אחד ביום במשך החודש הקרוב. יהיה מעניין, או שלא. לכל הפוסטים.
להלן קישור לאתר המעניין יותר של גבי דנון, שם בלוג עם דיונים רבים מעין זה: https://www.gabidanon.info/heb/