לאחר שסיימתי לשתות ולאכול, ניגשת אלי המלצרית ושואלת
"עוד משהו?"
"לא תודה"
"אולי עוד כוס מים?"
"לא תודה"
הולכת. חוזרת עם כוס מים.
"אבל אמרתי שאני לא רוצה"
"תמיד אומרים לא תודה ותמיד שותים"
– – –
איזה כיף להתחיל ככה את הבוקר.
מישהו שנותן לך יותר מאשר אתה מבקש, בלי שזה יעלה לך כלום.
ובכלל – ככה צריך להיות העולם.
– – –
ורק שתדעו – מאפיית העיר, אבן גבירול 2, ירושלים.
והנה, אמרת "לא תודה", ובסוף שתית…
אין ספק שמדי פעם בפוליטיקה הישראלית יש תקווה למשיח חדש, ושכל פעם הוא מחליף תחפושות – החברתי, הנקי, המיסתורי. כל פעם הוא מאכזב. אני אישית עדיין מאוכזב מאהוד ברק. וגם אני התאכזבתי מפרץ.
מה שיפה בדב חנין, הוא מה הוא עשה. האיש הוא הפרלמנטר יוצא דופן, שחוקק במרץ חוקים מעולים. הוא לא מפחד להתלכלך ולהזיע – כשהבולדוזרים הגיעו לכפר שלם, הוא היה חבר הכנסת היחיד שם. האם יש סיכוי לעוד אכזבה? כן. תמיד, אבל אם לא ננסה, נשאר מאובנים.