בעפיפוניאדה כמעט לא היתה רוח. בקושי הצלחתי להשאיר את העפיפון שלי בשמיים. לידי היה מישהו שניסה להעיף את שלו והחוט שלו הסתבך בשלי. לקחתי ממנו את החוט שלו. ביד אחת החזקתי את החוט שלי וביד השניה את שלו. עשיתי ריקוד והחלפתי ידיים כדי להתיר את התסבוכת ולהרים גם את שלו בזמן שאני משאיר את שלי… Read More »
עפיפון צריך רוח טובה ויציבה, בלי מערבולות. לא חזקה מדי ולא חלשה מדי. עפיפון צריך שטח פתוח ללא עצים או בניינים. העפה של עפיפון ליד עמודים וחוטי חשמל מאוד מסוכנת. כדי להעיף עפיפון הולכים למקום שבו הרוח מגיעה מכיוון שאין בו עצים או בניינים. עצים או בניינים גורמים למערבולות ברוח. מתאים להעיף עפיפון בשפת הים… Read More »
הפוסט הזה מסרב להיכתב כבר כמה שבועות. הבנתי שאני לא באמת יודע להגיד לעצמי למה אני נמשך לנסוע לקיבוץ בארי בימי שישי בצהריים החמים למעגל שיחה על תודעת עזה. או כמו שאשתי קוראת לזה, תיקון עולם במקום שנ"ץ. החלטתי שהנסיעה החמישית שלי לשם תוקדש להתבוננות עצמית ובחינה של השאלה הזאת. עכשיו, יום אחרי, אולי הפוסט… Read More »
זהו פוסט מספר 10 במסגרת חודש הכתיבה הבינלאומי. אני מאתגר את עצמי לפרסם פוסט אחד ביום במשך החודש הקרוב. יהיה מעניין, או שלא. לכל הפוסטים. שתי תזכורות: 1 – מוזמנים לשאול אותי שאלות שעליהן אענה כאן בבלוג. 2 – אני מחפש עבודה כמידען בחברות וארגונים. אני מידען מוסמך ויש לי נסיון בהייטק. שמעתם על משרה… Read More »
קיבלתי היום אימייל מפרוייקט "פעולה אחת ביום" שבו הם מודיעים לי שהפעולה הבאה שלהם היא למען הכפר בית סוריכּ. ההודעה הזאת עשתה לי קווץ' בלב. ב 2004 הוזמנתי להשתתף בהפגנה בבית סוריכ. הבאתי את העפיפונים שלי. היתה רוח חזקה. העפתי את העפיפון שבתמונה ואז הוא נפל לקרקע מאחורי אחת הטראסות. משכתי את החוט אלי ולא… Read More »
קיבלתי מחברה עפיפון בצורת ספינה מהודו שהיה בבית שלהם הרבה שנים כקישוט. אף פעם לא ניסו להעיף אותו. היום הכנתי אותו לתעופה והעפתי אותו. אני חושב שזאת לא הפעם הראשונה בקיומו שהוא עף כי זה הוא עפיפון עשוי ביד ובטח בדקו אותו לפני המכירה. אחרי שהעפתי אותו וקיפלתי אותו עלו במוחי פליאה ומחשבה. זה הוא… Read More »